נושא
קודה תקשורת

"כאן" מנצל את משבר הקורונה כדי לקצץ בעובדים ולפגוע בעיתונאים

ההסתדרות וועד העיתונאים של התאגיד שוקלים כיצד להגיב לשרשרת החלטות שהתקבלו בשבוע האחרון בהנהלת "כאן" ● לוסי אהריש פוטרה ● "השעה הבינלאומית" ו"מיצוי זכויות" הוסרו מלוח השידורים ● תוכניותיהן של קרן נויבך ואסתי פרז צומצמו ● עשרות עובדים נשלחו לחל"ת ● כל זאת למרות שתקציב התאגיד קבוע ולא נפגע מהמשבר ● ובמקביל, "קודה תקשורת" חוזרת לעבוד עם התאגיד ללא תשומת לב ציבורית ● אז מה בעצם קורה בגוף השידור הציבורי?

עוד 1,069 מילים
רם לנדס

האם ההחלטה להשתיל נשק בביתו של סאמר סולימן לצורך צילומי הסדרה "מחוז ירושלים" התקבלה בשל ״טעות בשיקול הדעת״, או שהיא דווקא נאמנה לתפישת עולם שאינה מבחינה בין חדשות לטלנובלה? התבטאויותיו בעבר של רם לנדס, מבעלי ״קודה תקשורת״ שהפיקה את הסדרה, אינן משאירות הרבה מקום לספק

העיתונאי והמפיק רם לנדס נקלע לתסבוכת חמורה: במהלך צילומי הסדרה התיעודית "מחוז ירושלים" של "כאן", שהפיקה חברת "קודה" של לנדס, שתלו שוטרים בביתו של תושב מזרח ירושלים סאמר סולימן, נשק ש"נתפש" אחר כך ב"תיעוד" של פשיטה משטרתית לביתו של סולימן.

נוסף על התמונה הקשה שעולה מהאירוע על יחסה של המשטרה לתושבי מזרח ירושלים, עולות לא מעט שאלות על היומרה של תוכניות דוקומנטריות לשקף את המציאות. מסתבר שהאירוע, שהצופים ראו בו חלק מהמציאות האמיתית, היה מבוים לגמרי, ושלוש סצינות נוספות מהסדרה נבדקות כעת בחשד שגם בהן הושתלו ראיות.

האם זה מקרה חריג? במכתב ששיגרה "קודה תקשורת" לתאגיד השידור, כתבה חברת ההפקה: "אנחנו מתייחסים במלוא החומרה לממצאים שעלו. מדובר בטעות בשיקול הדעת. קודה לוקחת אחריות על הצד שלה בטעות הקשה הזאת, ואנחנו מתנצלים בפני כל מי שנפגע", על פי הדיווח ב"הארץ". במכתב קודה מוסרת עוד כי הם "מבטיחים להסיק הן את המסקנות האישיות וגם את כל המסקנות הנדרשות וקביעת הנהלים הדרושים כדי להבטיח שטעות מסוג זה לא תחזור לעולם".

אולם, מבדיקת התבטאויות של לנדס בעבר, קשה שלא להסיק שדווקא מדובר בהחלטה הנאמנה לתפישת העולם של לנדס עצמו.

"זאת הצגה"

בראיון שהעניק לנדס ב-2009 למוסף "הארץ", על רקע השקת הסדרה "מחוברות", הוא אמר: "העיתונות, במשמעותה הבסיסית, איבדה את יכולתה למלא את תפקידה. היא נמצאת במצב סופני, ואין כיסוי ליומרתה להביא מידע אמיתי".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. אם טלנובלה זה תיאטרון, אז חדשות זה תיאטרון יפני של מחוות מינימליסטיות, אבל עדיין תיאטרון", אמר לנדס באותו ראיון. "המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

"מה ההבדל בין טלנובלה לחדשות? זה בידור וזה בידור. זה טלוויזיה וזה טלוויזיה. גם חדשות זה בידור. המאבק על השגת האמת העיתונאית למעשה הוכרע; מה שנשאר זה להודות בכך".

לנדס אמר באותו ראיון כי הפסיק כמעט לצפות בחדשות וסיפר כי מכיוון שהתייאש מהסיכוי להציג את האמת העובדתית כפי שהיא, פנה לעסוק בטלנובלות ובסדרות ריאליטי ודוקו-ריאליטי כמו "מחוברות".

בראיון שהעניק שנה קודם לכן למוסף "7 לילות" של "ידיעות אחרונות" אמר לנדס: "בטלוויזיה אין שום דבר חוץ מתקשורת רגשית. חדשות בטלוויזיה זה ז'אנר רגשי. מה ההבדל בין חדשות לטלנובלה? זה בידור וזה בידור. ההבדלה שעושים צופים בין חדשות לבידור נובעת רק מהצורך שלהם בתמונת עולם מסודרת".

ואילו בפאנל של אנשי תקשורת שהתקיים באותה תקופה באוניברסיטת תל-אביב לרגל השקת ספרה של ד"ר אורית גלילי-צוקר, "פוליטיקה תקשורתית בת זמננו", ותועד באתר "העין השביעית", אמר לנדס: "בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום א-ראם ומדווח על מה שקורה זו הצגה", אמר לנדס באותו פאנל.

"אין לכתב מושג מה קורה. הוא עומד שם עם המצלמה והתאורה, לא יכול לזוז לא ימינה ושמאלה, הטלפון שלו סגור, והוא שומע באוזן מהקונטרול מה קורה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי".

"בחדשות יש בדרך כלל סיפור שאין שום קשר בינו לבין ההתרחשות בעולם האמיתי. כאשר כתב עומד במחסום ומדווח על מה שקורה זו הצגה. זה משחק, כמו דרמה או ריאליטי"

"תנאי ייצור החדשות הנוכחיים אינם מאפשרים בכלל מצב, שבו התקשורת תשקף את המציאות נכוחה. כאשר אתה בא לנתח מציאות מורכבת, שיש בה אנשים שהמומחיות שלהם היא לייצר תמונת עולם מדומה, אין דרך בעולם שבן-אדם, בטח כשיש לו דד-ליין של כמה שעות, יידע מה נכון ומה לא נכון.

"את התקשורת עושים בני-אדם, ובני-אדם אינם יכולים להבחין לעולם בין אמת ושקר. כאשר התבקשתי להקים חברת חדשות לערוץ 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו", אמר לנדס. "אחרי שלוש שנים בתפקיד המנכ"ל הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי".

העיתונאים ואנשי התקשורת בהווה ובעבר, שנכחו באותו פאנל, הגיבו לדבריו של לנדס בזעם. העיתונאי בן כספית הגדיר דברים אלה כ"צבר של פילוסופיות בחצי שקל שאי-אפשר לעבור עליהן לסדר היום, שלא יתוארו במופרכות שלהם. אני קם, חי, יושב, רץ ומתנהל כל ימי חיי, שבעה ימים בשבוע, 24 שעות ביממה, כדי שתדעו יותר. זה כמו שבועת רופא. טעיתי מאות פעמים, אבל השבועה שרירה וקיימת, ויש עדיין עיתונות טובה, אמיתית וחוקרת".

"כשהקמתי את חדשות 10, רציתי להקים ארגון תקשורת שונה, אמפתי, ספקן, זהיר, לא שיפוטי, לא נמהר, שיבדוק את עצמו. אחרי שלוש שנים הגעתי למסקנה, שאין דרך לקיים ארגון כזה, כי זה בניגוד לטבע האנושי"

הח"כ והעיתונאית לשעבר שלי יחימוביץ', שנכחה בפאנל, אמרה כי היא  "מתקוממת מוסרית וערכית" על דברי לנדס. גם פרופ' אביעד קליינברג הוטרד מהאמירות של לנדס. "הדברים מדהימים ומדאיגים. אני חושש ממצב שבו חושבים שאי אפשר לדעת שום דבר בביטחון, כי הכל שקר, אז מותר לנו להיות חרא של עיתונאים, לא לעשות שיעורי בית, ולהביא רק רייטינג, קשקשת וחרטא".

היחיד שהסכים עם לנדס היה יועץ התקשורת ליאור חורב, שטען כי הציפייה שהתקשורת תעשה את "תפקידה" היא ציפיית שווא, שכן, אין לה שום "תפקיד" כמו שחושבים שיש לה.

תקף את איסוף המידע הלקוי ברשות השידור

לנדס עבד כעיתונאי משנות ה-80 עד העשור הקודם, ככתב בעיתון "חדשות", כתב ועורך בעיתון "הארץ" וככתב, עורך, בוחן ומגיש בעיתונות הרכב. הוא נמנה עם צוות ההקמה של חברת החדשות של ערוץ 2, ולאחר מכן שימש כסמנכ"ל התוכן של החברה, כעורך הראשי של המהדורה המרכזית וכעורך "אולפן שישי". מ-1997 עד 1999 שימש כעורך המוסף לשבת של "ידיעות". ב-2003 הקים את חברת החדשות של ערוץ 10.

גם לאחר שהקים את "קודה" ב-2005 המשיך לעסוק בחדשות, הן כיו"ר דירקטוריון של תחנת רדיו 99, והן בסדרות, סרטים דוקומנטריים והפקות חדשות של החברה. עם אלה נמנים "השופט", הסרט הדוקומנטרי שערך על חמו, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, והסדרה "חשופים", טלנובלנה שעסקה במערכת חדשות טלוויזיונית שהזכירה לרבים את חברת החדשות של ערוץ 2.

בשנים האחרונות, מרבית היצירות של "'קודה" הן דוקומנטריות או סאטיריות. בין השאר, מפיקה "קודה" את תוכניתו היומית של גיא זהר, "מהצד השני", עבור כאן 11, וכן את תוכנית התחקירים של זהר, "שטח הפקר".

רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)
רם לנדס, יאיר לפיד וגלעד ארדן בעת הגשת דו"ח לנדס על רשות השידור (צילום: יוסי זלינגר, פלאש 90)

ב-2013 מונה לנדס על ידי שר התקשורת דאז, גלעד ארדן, לעמוד בראש הוועדה שנקראה על שמו לבדיקת מצבה של רשות השידור, והאפשרויות ליישם רפורמה בשידור הציבורי. הדו"ח שהגישה הוועדה היה הבסיס לפירוק רשות השידור ולהקמת תאגיד השידור הציבורי.

בדו"ח, שבדק לעומק את מצבה של רשות השידור, תקף לנדס בחריפות את חוסר השקיפות והמידע הלקוי בתוך רשות השידור.

"העובדה שברשות השידור לא ידעו כמה עובדים מועסקים בארגון היא תמוהה ומדאיגה", אמר לנדס בהצהרותיו לתקשורת על רקע הגשת הדו"ח. "אני מופתע שיש 2,000 עובדים ברשות. אנחנו בוועדה שמענו על 1,600-1,700 עובדים, אבל סמנכ"ל הכספים לא ידע להגיד בדיוק, ואמר שסמנכ"ל משאבי האנוש מעביר לו דיווחים שקרים".

טרם התקבלה תגובה מלנדס ו"קודה תקשורת".

עוד 1,007 מילים
כל הזמן // יום שלישי, 14 בינואר 2025
מה שחשוב ומעניין עכשיו
אמיר בן-דוד

כפסע מעסקת חטופים

אנו עומדים בפתחם של ימים מתוחים ורגישים מאוד. ישראל וחמאס קרובים מאי פעם לעסקה גדולה שתכלול שחרור חטופים ישראלים תמורת אסירים פלסטינים ונסיגה של צה"ל מהרצועה ● וגם: הימין מתנגד ● טראמפ ממשיך לאיים ● מחיר המלחמה ● מחיר הקיטוב והשנאה ● ועוד...

מפגינים קוראים להחזרת החטופים הביתה בכניסה לקריה בתל אביב, 13 בינואר 2025 (צילום: איתי רון/פלאש90)
איתי רון/פלאש90
היום ה־466 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

דיווחים: חמאס הסכים להצעה להפסקת האש ושחרור החטופים

בן גביר קרא לסמוטריץ' לחבור אליו ולהודיע לנתניהו שיפרשו יחד מהממשלה אם העסקה תתקבל ● יושב ראש עוצמה יהודית: "בשנה האחרונה, באמצעות כוחנו הפוליטי, הצלחנו, פעם אחר פעם, למנוע מהעסקה הזו לצאת לפועל" ● לפיד: "יותר משנה אני אומר שלא עושים עסקה מסיבות פוליטיות, והיום בן גביר הודה בכך" ● שגריר ישראל לאו"ם: חזבאללה פועל, בסיוע איראן, להתחמש מחדש

עוד 21 עדכונים

איזה חורף מוזר – מצד אחד בצורת, מצד שני הצפות ● מחקר של השירות המטאורולוגי מיישב את הסתירה: יש עלייה של 40% בעוצמות הגשם בישראל – פחות גשם, אבל כשהוא יורד זה קורה בבת אחת ● מה שבטוח, ערי ישראל לא ערוכות למנוע הצפות: אין חוק ברור, אין רגולטור ואין תקציב ● בינתיים המדינה משלמת מאות מיליוני שקלים עבור תביעות בגין נזקי ההצפות

עוד 1,513 מילים

למקרה שפיספסת

תן וצבוע הגיעו לפשרה

ויהי בימים בהם חזר האריה הזקן והמושחת לשלטון ביער, קם התן, שר בתי המטבח, והכריז שהגיעה העת לרפורמה בבית המטבח העליון. "הגיע הזמן להכניס לבית המטבח העליון טבחים התומכים בבישול בשר פיגולים", אמר.

"אני עוסק בנושא הזה למעלה מעשרים שנה, במהלכן התרעתי על נזקי המטבחיזציה וגיבשתי הצעות לרפורמה. לצערי, הסיכונים שמפניהם התרעתי התממשו, ולכן הגיע הזמן לפעול. אני משיק היום את השלב הראשון של רפורמת הטבחים שתכליתה חיזוק מערכת העיכול של כל חיות היער, שיקום הלסתות, השבת האמון במערכת המטבח והחזרת האיזון בין הטורף לנטרף. אנו נדון ברפורמה כאן בקרחת היער ובבית החיות. נדון בהרחבה ובאופן מעמיק".

פרופ׳ אלון קורנגרין הוא ביופיזיקאי. ראש המרכז לחקר המוח של אוניברסיטת בר-אילן. אב מודאג, בעל צייתן, מדען משוטט, רץ איטי, צלם חובב, קורא נלהב, חצי-חנון, אנטרופאי ראשי, עצלן כושל.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
עוד 813 מילים

השת"פ ההיסטורי בארה"ב מדגיש את המשבר המנהיגותי בישראל

בתקופת מעבר הממשלים בין ביידן לטראמפ, נרשם שיתוף פעולה נדיר להצלת חטופים בעזה ולכינון הפסקת אש בלבנון ● בעוד ארה"ב מפגינה תיאום ונחישות חסרי תקדים, בישראל הדיון הפוליטי והמאבקים הפנימיים הותירו את ערכי פדיון השבויים בצל, והעמיקו את השבר בחברה הישראלית ● פרשנות

עוד 1,005 מילים

תגובות אחרונות

ועדת חקירה בשני שלבים, ונתחיל מהשני

נפתח במובן מאליו שיש לחזור ולהדגיש בכל הזדמנות, הן לנוכח התנערות בנימין נתניהו מאחריותו הברורה לשואת העוטף ולנוכח מאמצי משרתיו להטיל את האשמה דווקא על מי שנחלצו לעזרת המדינה שהפקיר, והן למען הדורות הבאים ככל שיהיו כאלה: האחריות למות חיילינו ולטבח אזרחינו, לחטיפתם, להפקרתם ולמותם במנהרות – היא על מי שבנחישותו להמיט עלינו דיקטטורה התעלם מההתרעות בהעדיפו את שלטון היחיד שלו על פני ביטחון ישראל.

אלו יהיה מסקנותיה העיקריות של ועדת חקירה ממלכתית ושום זיוף פרוטוקולים, גריסת מסמכים, האשמת היועצת המשפטית לממשלה ובית המשפט העליון, "מרגלים" בצבא, החטופים עצמם, שקמה ברסלר, האחים לנשק, ההתנתקות, אוסלו, הקמת המדינה והמפץ הגדול – לא ישנו זאת.

ד"ר גל לברטוב, עו"ד, מרצה למשפטים וסופר. לשעבר מנהל המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה. הוא בוגר המכללה לביטחון לאומי של צה"ל והפקולטה למשפטים של אונ' בר-אילן, מוסמך הפקולטה למשפטים של אונ' תל-אביב והפקולטה למדעי החברה של אונ' חיפה ובעל תואר דוקטור לפילוסופיה מטעם הפקולטה למשפטים והסנט של האוניברסיטה העברית. מאז הצהרת יריב לוין בינואר 2023 על תוכניותיו לריסוק הדמוקרטיה הישראלית מקדיש גל את מרב זמנו, לצד אלפי אזרחים מודאגים כמוהו, להגנה על ישראל ואזרחיה מפני ממשלתם.

פוסטים המתפרסמים בבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הבלוגר/ית וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.

תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך

comments icon-01
1
עוד 763 מילים ו-1 תגובות

עקורים

בעוד יומיים יתמנה עמית לנשיא העליון, ואין דבר שיריב לוין יכול לעשות כדי למנוע זאת ● זה לא אומר ששר המשפטים לא יעשה כל שביכולתו כדי להשחיר ולטרטר את עמית עד לרגע האחרון, ועל הדרך לערער עוד יותר את אמון הציבור במערכת המשפט ● רק חבל שחלקים בתקשורת מתמסרים למאמצים הללו עם סיפורים שאין בהם דבר ● פרשנות

עוד 1,212 מילים ו-1 תגובות
זירת הבלוגים
הזמן שלך לומר את דעתך
הצטרפות

הבעיה הסורית של אירופה

יותר מתריסר מדינות אירופאיות השעו את בקשות המקלט של אזרחי סוריה מאז שהמורדים הדיחו את נשיא סוריה אסד ותפסו את השלטון בדמשק ● זאת, למרות שמיעוטים סוריים – כולל כורדים, עלאווים ונוצרים – עדיין חוששים שמא ייחשבו כאויבים דתיים או משתפי פעולה עם המשטר ● בנוסף, רבים מהם כבר התאזרחו או נקלטו בביתם החדש

עוד 1,303 מילים

משואה לאלגוריתם

איימי קורצווייל, נכדתו של ניצול שואה, השתמשה בבינה מלאכותית כדי ליצור צ'אטבוט המאפשר לה לנהל שיחות עם דמותו המבוססת על כתביו ● בעוד הטכנולוגיה פותחת אופקים חדשים בהנצחה ובהבנת ההיסטוריה, חוקרים מזהירים מפני ניצול לרעה שעלול לערער את אותנטיות הזיכרון הקולקטיבי

עוד 713 מילים ו-1 תגובות

"כשאני מנגן, אני לא מרגיש צורך לברוח"

אמיר בן ה־16, שמשפחתו נעקרה מהגליל, נסע חמש שעות באוטובוס כדי ללמוד פסנתר, וכשלא היה כזה בסביבה – הסתפק באורגנית ● תאופיק בן ה־10 משפרעם למד לנגן בטהובן בגיל חמש והתמיד גם כשטילים נפלו ליד ביתו ● שניהם נדדו לאשדוד, השתתפו בתחרות השנתית לפסנתרנים צעירים, והוכיחו שגם בפריפריה הנשכחת אפשר להגיע להישגים

עוד 1,827 מילים ו-1 תגובות

"חוק פלדשטיין" עלול להסתיים באנרכיה במערכת הביטחון

למרות הביקורת של דובר צה"ל, ועדת השרים לחקיקה בחרה לקדם את ההצעה שמעניקה פטור מאחריות פלילית להדלפות, תוך עקיפת שרשרת הפיקוד ● "חוק פלדשטיין", שתפור לנסיבותיו של ארי רוזנפלד, מאיים לערער את יציבות מערכת הביטחון, מרוקן מתוכן עבירות ביטחוניות חמורות ומעורר חשש לקריסת הפירמידה הפיקודית ● פרשנות

עוד 1,036 מילים
היום ה־465 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

ביידן: אנחנו על סף הסכם בין ישראל לחמאס

לפי ההסכם המתגבש, בשלב הראשון ישוחררו 33 חטופים; חמאס נמנע עד כה מלעדכן את ישראל במצב החטופים ● התקדמות בניסיונות להגעה להסכם הושגה אחרי ששליחו של טראמפ קיים פגישה "מתוחה" עם נתניהו ● חמישה לוחמים נהרגו ושמונה נפצעו באורח קשה בבית חאנון ● חיל האוויר יירט מחוץ לשטח הארץ טיל ששיגרה המיליציה החות'ית; התרעות הופעלו בשומרון ובבקעה

עוד 47 עדכונים

הלבנונים רוצים לשקם את בתיהם ההרוסים - אבל אין מי שיממן זאת

לפי הערכות הבנק העולמי, כמאה אלף יחידות דיור ניזוקו בלבנון במהלך המלחמה – 18% מהן נהרסו לחלוטין ● ניתוח לווייני של דרום ביירות מעיד על 353 מבנים שנהרסו לחלוטין ולמעלה מ־6,000 בתים שניזוקו ● למדינה אין כסף לממן את השיקום וחזבאללה מפצה תושבים במאות או אלפי דולרים בודדים ● התקווה היחידה של התושבים היא תרומות בינלאומיות - ואלו מגיעות לאט מדי ומעט מדי

עוד 909 מילים ו-1 תגובות

ה"נס" של ארגנטינה

האם ניתן לכנות מדיניות כלכלית "מצליחה" כאשר מחצית מהאוכלוסייה חיה בעוני מחפיר? בארגנטינה מתברר שהתשובה חיובית ● המדיניות הכלכלית של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי גרמה לרבים ליפול למעגל העוני והאבטלה, אך עדיין זוכה לשבחים בעקבות שיפור חלק ממדדי הכלכלה במדינה ● על הפער הבלתי נסבל בין המספרים באקסל לבין החיים עצמם ● פרשנות

עוד 839 מילים

אף שחלק מהמשק הושבת, מספר תאונות העבודה עדיין גבוה

במנהל הבטיחות הציגו "ירידה דרמטית במספר ההרוגים", אך באופן יחסי לפעילות במשק, מספר התאונות נותר גבוה ● המנהל לא הציג נתונים על מספר הפצועים, וכתבי האישום ממשיכים לפגר משמעותית אחר היקף התאונות החמורות ● החברות הגדולות מצליחות לחמוק מהשעיה – ובמקום לצמצם את התאונות, לשר העבודה הוגשה המלצה לצמצם את ההכרה בזכאות הנפגעים

עוד 1,051 מילים

הקרובים ביותר לשלטון הם גם האיום הגדול עליו

גל התחקירים על שחיתות בלשכותיהם של בכירי השלטון הישראלי מציג דפוס ברור: עובדים זוטרים ויועצים חושפים מידע רגיש נגד השרים והממונים עליהם ● בעוד המשטרה – החוליה החלשה ביותר במערכת הציבורית – מתקשה להתמודד עם החשיפות ולהתקדם לחקירות אפקטיביות, אזהרתו של שי ניצן כי הקרובים ביותר עלולים להסגיר אתכם, מתגשמת ● פרשנות

עוד 912 מילים ו-1 תגובות
היום ה־464 ללחימה ● 98 חטופים עדיין בעזה

סגנו של טראמפ: אם לא יושג הסכם – הממשל יאפשר לישראל לחסל את גדודי חמאס שנותרו

ג'יי־די ואנס אמר שכשהנשיא הנבחר איים ששערי הגיהינום ייפתחו, הוא התכוון שישראל תשמיד את שני הגדודים האחרונים של חמאס ושיוטלו עיצומים על תומכי הארגון ● מתה מפצעיה תושבת נהריה שנפגעה לפני כחודשיים מרקטה שהתרסקה על ביתה ● צה"ל: אזרחית נפצעה באורח קל מיידוי אבנים בשומרון ● דיווח: כ"ץ מסרב להציג לייעוץ המשפטי את תוכניתו לגיוס תלמידי הישיבות

עוד 42 עדכונים
סגירה
בחזרה לכתבה