על פי דיווח ב-ynet, משרד ראש הממשלה שילם בין 2023 עד 2026, שנות כהונתו הנוכחית של בנימין נתניהו, 127,432,277 שקלים על פרויקטים ביטחוניים במעונות ראש הממשלה – הרשמי ברחוב בלפור בירושלים, הפרטי שהוכר כחלופי ורשמי ברחוב עזה בירושלים, והבית הפרטי בקיסריה.

הנתונים נחשפו אתמול במענה של היחידה לחופש המידע במשרד, בעקבות עתירה של העמותה הקהילתית גבעת מרדכי לבית המשפט המחוזי בירושלים.

לדברי המשרד, עיקר הגידול, מ-2024 נובע מהשינוי ברמת האיום שחייב השקעה משמעותית במיגון המעון הרשמי. הכוונה כנראה לאיום רחפני נפץ, אחרי פגיעת הכטב"ם בווילה בקיסריה.

בית ראש הממשלה בנימין נתניהו בקיסריה לפני ואחרי פגיעת הכטב"ם (צילום: שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

עם תחילת נאומו של נשיא המדינה יצחק הרצוג בפסגת הוועידה לאינטראקציה ולצעדים בוני אמון באסיה (CICA) באזרבייג'ן, עזבו את האולם נציגי איראן, טורקיה, פקיסטן, הרשות הפלסטינית וכוויית.

אמיר קטאר, תמים בן חמד אאל ת'אני, נותר באולם במהלך הנאום.

בית המשפט העליון בחר בשופטת יעל וילנר לכהן בוועדה לבחירת שופטים, במקומה של השופטת דפנה ברק־ארז, שסיימה כהונה של שלוש שנים בוועדה האחראית למינוי השופטים בכל בתי המשפט בישראל.

שלושת נציגי בית המשפט העליון בוועדה, המונה תשעה חברים, נבחרים בדרך כלל לפי הוותק שלהם בבית המשפט. השופט דוד מינץ מונה לעליון שלושה חודשים לפני וילנר, בשנת 2017, אך החוק מחייב שלפחות אחת משלושת נציגי העליון בוועדה תהיה אישה. מכיוון ששני הנציגים האחרים הם גברים – נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג – נבחרה וילנר לתפקיד.

לפי ההערכות, הוועדה לא תתכנס עד להקמת ממשלה חדשה לאחר הבחירות הקרובות. לאחר מכן ייכנס לתוקף החוק שאישרה הממשלה היוצאת, המשנה את הרכב הוועדה ואת הליך מינוי השופטים.

לפי החוק החדש, שלושה שופטי עליון ימשיכו לכהן בוועדה, אך יהיה אפשר למנות שופטים חדשים לבית המשפט העליון גם ללא תמיכתם. בכך תצומצם משמעותית השפעת השופטים בוועדה, ותגבר השפעתם של הפוליטיקאים החברים בה.

מפלגות האופוזיציה התחייבו לבטל את החוק אם יקימו את הממשלה הבאה.

השופטת יעל וילנר בדיון בבג"ץ על העברת הכספים למוסדות החינוך החרדיים בניגוד לחוק. 8 בינואר 2026 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

ראש מפלגת ישר גדי איזנקוט בהצהרה מגבול הרצועה. 15 באוקטובר 2026

הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט התחייב כי יביא לסיום שלטון חמאס ברצועת עזה בתוך 18 חודשים מכניסתו לתפקיד ראש הממשלה, והאשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בכישלון בהשגת מטרות המלחמה שהציב לפני שלוש שנים, בעקבות טבח 7 באוקטובר.

"בתוך 18 חודשים מכניסתי לתפקיד ראש הממשלה, חמאס לא ישלוט עוד ברצועת עזה. נביא להשמדת הזרוע הצבאית של חמאס", אמר איזנקוט בהצהרה שנשא בגבול רצועת עזה.

"אני מתחייב: בתוך 18 חודשים מכניסתי לתפקיד ראש הממשלה – חמאס לא ישלוט יותר ברצועה".

צפו בהצהרה המיוחדת שלי הבוקר מגבול רצועת עזה: pic.twitter.com/4sYlCHTsKn

— Gadi Eisenkot – גדי איזנקוט (@gadi_eisenkot) October 15, 2026

לדבריו, היעד יושג באמצעות המתווה של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ לפירוז רצועת עזה ולשיקומה, שממשלת נתניהו קיבלה, או באמצעות פעולה צבאית.

למרות שלוש שנות מלחמה, חמאס עדיין שולט בכשליש משטח רצועת עזה ומחזיק ביכולות צבאיות, בשעה שישראל שולטת ביותר מ־60% משטח הרצועה, לפי נתוני צה"ל מחודש יוני.

"כל עוד בנימין נתניהו בשלטון, חמאס יישאר בשלטון", טען איזנקוט. הוא האשים את ראש הממשלה בבזבוז לגיטימציה פנימית ובינלאומית חסרת תקדים לפעולה צבאית, ובכך שאפשר לחמאס להמשיך לשלוט ברצועת עזה ולשקם את יכולותיו.

בליכוד הגיבו לדברים בשאלה: "איך תנצח את חמאס בלי לקבל אישור מהשותפים שלך מנסור [עבאס] ו[אחמד] טיבי?", בהתייחסות למנהיגי רע"ם ותע"ל.

ממפלגת ישר! נמסר בתגובה: "במשך 17 שנים נתניהו והליכוד מרמים את אזרחי ישראל ומחזקים את חמאס. אם הייתם מתמקדים קצת יותר בעבודה שלכם וקצת פחות בניסוח דפי מסרים, אולי אפשר היה למנוע את 7 באוקטובר".

הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו והציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הודיעו כי יציבו ביום הבחירות קרוב ל־2,000 פעילים כמשקיפים במאות קלפיות ביישובים ערביים, בטענה שהמהלך נועד למנוע זיופים בהצבעה ובספירת הקולות, אף שאין ראיות לתופעה נרחבת כזאת.

בהודעת המפלגות נטען כי במערכות בחירות קודמות אירעה "שורה ארוכה של מקרי זיוף". לפי ההודעה, הפעילים יוצבו בקלפיות בהתאם למיפוי של הסיכון לזיופים, ויוכשרו להגיב להפרות של נוהלי ההצבעה ולאי־סדרים בספירת הקולות.

מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית, דין לבנה, דחה ביוני את הטענות בדבר זיופים נרחבים, כשחברי כנסת מהליכוד הציעו להציב מצלמות בקלפיות. "אין זיופים בישראל. אם יש, זה בשוליים", אמר, והוסיף כי אמצעי הבקרה הקיימים מספקים.

הליכוד הפך בעבר את שיעור ההצבעה בחברה הערבית לסוגיה במערכת הבחירות. ב־2015 הזהיר נתניהו כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי". ב־2019 הציבה המפלגה מצלמות בקלפיות ביישובים ערביים, במהלך שנועד לדכא את שיעור ההצבעה.