מאת אמיר בן-דוד
תקבל/י התראות במייל מכותב/ת זה/זו. באפשרותך לנהל את הגדרות ההתראות בעמוד הפרופיל שלך.
מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות.
מגילת העצמאות, ה' באייר תש"ח
הירשמו עכשיו לניוזלטר היומי
בהעדר חוקה רשמית, נהוג להתייחס אל מגילת העצמאות כאל התשתית הערכית שעל בסיסה הוקמה ומתקיימת מדינת ישראל. אלא שבמגילת העצמאות, המילה דמוקרטיה לא מופיעה ולו פעם אחת.
העיתונאי והחוקר דוב אלבוים מצא ש"דמוקרטיה" דווקא נכללה בטיוטות הראשונות של המגילה – על הנוסח עמלו מספר רב מראשי היישוב, במשך שלושה שבועות – אבל משה שרת היה מי שהשמיט אותה, כשהגיע תורו לערוך את הנוסח.
מאידך, העיתונאי יונתן שם אור מאמין כי היה זה דוד בן-גוריון שהחליט להשמיט את ההבטחה למדינה דמוקרטית, מתוך זהירות שמא המלחמה הקרבה מול צבאות ערב תשאיר את היישוב היהודי בארץ ישראל במיעוט בקרב רוב ערבי מכריע. מי רוצה להבטיח דמוקרטיה במצב כזה.
כך או אחרת, זו עובדה: מגילת העצמאות היא טקסט פרוגרסיבי, ליברלי, ובעיני חלקים בעם, ההבטחה לקיים "שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין" אף נתפשת כשמאלנית במושגים של ימינו. אבל היא לא מבטיחה לנו דמוקרטיה.
למעשה, הפעם הראשונה שמדינת ישראל הגדירה עצמה רשמית בספר החוקים כ"דמוקרטית" הייתה ב-1985, בתיקון לחוק יסוד: הכנסת – וזאת אחרי שמאיר כהנא ממפלגת כך הצליח לעבור את אחוז החסימה ונבחר לכנסת ה-11. כחלק ממצע המפלגה, כהנא ביקש לבטל את אופיה הדמוקרטי של ישראל ולקבוע למדינה משטר המבוסס על ההלכה היהודית.
בעקבות זאת, ברוב של 62 קולות, עבר במליאת הכנסת תיקון לחוק יסוד: הכנסת הקובע כי רשימה הקוראת ל"שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית" לא תוכל לרוץ בבחירות לכנסת – וכך הוכנסה, לראשונה, הדמוקרטיה לספר החוקים.
אותו חוק יסוד: הכנסת קובע, אגב, כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות, לפי חוק הבחירות לכנסת; אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה. 61 חברי כנסת יכולים להחליט כי בישראל לא יהיו יותר בחירות. רוב של 61 חברי כנסת יכול לקבוע שישראל איננה דמוקרטיה.
חוק יסוד: הכנסת קובע כי "הכנסת תיבחר בבחירות כלליות, ארציות, ישירות, שוות, חשאיות ויחסיות…אין לשנות סעיף זה, אלא ברוב של חברי הכנסת". ברוב. לא יותר. 61 חברי כנסת יכולים לבטל את הסעיף הזה
כל בחירות בישראל מרגישות חשובות, קריטיות ממש. עבור מדינה צעירה שעדיין לא בטוחה בחוסנה, שרואה בכל שינוי בסטטוס קוו איום ממשי על קיומה, שנמצאת בקונפליקט תמידי מבית ובגבולות, תחושת החרום הזו בכל מערכת בחירות היא מובנת, אולי אפילו מוצדקת. ועדיין: ישראל התגברה על משברים מנהיגותיים ופוליטיים בלתי רגילים, ולא דין הבחירות ב-1973 כדין הבחירות ב-2003, ואי אפשר להשוות בין מצבה של ישראל ב-1969 לזה של 2019.
ישראל יכולה לשרוד קדנציה של ממשלה קיפאונית, של ראש ממשלה תחת חקירות, של שר אוצר כושל, של נשיא אנס. היא כבר שרדה את כל אלה.
ישראל, כמו שאנחנו מכירים אותה, לא תשרוד דבר אחד: ממשלה שתחליט שישראל איננה דמוקרטיה.
זה לא יקרה ביום אחד – ולמעשה, זה מתרחש בהדרגה מזה מספר שנים. כרסום ביסודות שיטת הממשל הדמוקרטי, שאמורה להבטיח הפרדת רשויות, מערכת פעילה של איזונים ובלמים, ושומרי סף חזקים אשר יגנו על שלטון החוק מפני תאוות הכוח הבלתי נמנעת שמגיעה עם מנעמי השלטון.
אז, כן, גם הפעם – ואולי יותר מתמיד – הבחירות בישראל הן קריטיות. הן אולי ההזדמנות האחרונה של כל 5.8 מיליון בעלי זכות בחירה לקבוע האם ישראל היא מדינה דמוקרטית או שהיא ממשיכה להתקדם לעבר אוטוקרטיה, ואולי בהמשך אף לתאוקרטיה.
מייסדי המדינה לא הבטיחו לנו דמוקרטיה, אבל הורינו ובני דורנו וילדינו הפכו אותה לכזו. המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, התגאינו לומר.
זה לא מובן מאליו. זו לא גזירת גורל. הבחירה להיות מדינה דמוקרטית היא בחירה יומיומית, של העם, של הרוב והמיעוט. של כל מי שרוצה לראות את המולדת חסונה, קיומיות, בעלת תוחלת.
דמוקרטיה היא בחירה.
היום ניתנה לנו הזכות לבחור בה שוב. אז אל תפקירו אותה: לכו להצביע.
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הודיע כי הפסקת האש בין ישראל לחזבאללה הוארכה בשלושה שבועות, וכי ראש הממשלה בנימין נתניהו ונשיא לבנון ג'וזף עאון צפויים להגיע לוושינגטון "במהלך השבועיים הקרובים".
טראמפ מסר את ההודעה לאחר שהשתתף בסבב השיחות השני בין ישראל ללבנון בבית הלבן.
כזכור, יומיים לאחר סבב השיחות הראשון שנערך ב-14 באפריל, ארה"ב הכריזה על הפסקת אש של עשרה ימים בין ישראל לחזבאללה – אשר גרר את לבנון למלחמה כאשר שיגר רקטות לעבר ישראל ב-2 במרץ.
את ההכרזה הראשונית על הארכת הפסקת האש פרסם טראמפ בחשבונו ברשת "Truth Social" בעוד הפגישה בין המשלחות עדיין נמשכת, שם כתב: "הפגישה הייתה טובה מאוד! הפסקת האש בין ישראל ללבנון תוארך בשלושה שבועות".
עוד הוסיף באותו פוסט כי "ארצות הברית תעבוד יחד עם לבנון במטרה לעזור לה להגן על עצמה מפני חזבאללה", וציין שהוא מצפה לארח בעתיד הקרוב את שני המנהיגים.
מאוחר יותר, בשיחה עם כתבים בחדר הסגלגל עם סיום סבב המשא ומתן, שיבח טראמפ את הפגישה ה"היסטורית" שהתקיימה זה עתה והכריז כי שני הצדדים מחבבים זה את זה. "אנו סבורים שנשיא לבנון וראש ממשלת ישראל יגיעו לכאן במהלך השבועיים הקרובים", אמר טראמפ.
"הם הסכימו על שלושה שבועות נוספים של הפסקת אש", חזר הנשיא והדגיש. "אנחנו הולכים לעבוד עם לבנון כדי לסדר את העניינים במדינה הזו". טראמפ אף הביע את תקוותו שלבנון תוכל להתייצב "במקביל למה שאנחנו עושים באיראן".
טראמפ טען מוקדם יותר החודש כי נתניהו ועאון ישוחחו בטלפון – דבר שבסופו של דבר לא קרה. מאוחר יותר הוא טען ששני המנהיגים ייפגשו יחד בבית הלבן.
עם זאת, לא ברור אם עאון אכן יסכים לשוחח או להיפגש עם נתניהו, לאור האיומים שהוא סופג מצד חזבאללה.
בעוד שהפסקת אש מוארכת עשויה להגדיל את הסבירות לקיום פגישה כזו, עאון צפוי להיתקל בהתנגדות לרעיון כל עוד ישראל מתחזקת אזור חיץ כה גדול בדרום ארצו.
צה"ל הודיע כי תקף וחיסל מוקדם יותר היום שלושה מחבלי חזבאללה ששיגרו טיל נגד מטוסים לעבר כלי טיס בלתי מאויש ישראלי בשמי דרום לבנון. על פי הצבא, הניסיון להפיל את הכטב"ם נכשל.
חיל-האוויר תקף וחיסל מוקדם יותר היום, שלושה מחבלים מארגון הטרור חיזבאללה, ששיגרו טיל קרקע-אוויר לעבר כלי-טיס של חיל-האוויר ללא הצלחה.
באירוע נוסף, מחבלים שיגרו רחפן נפץ לעבר כוחות צה"ל הפועלים בדרום לבנון. זמן קצר לאחר מכן, צה"ל תקף תשתיות טרור במרחב. pic.twitter.com/sazwRfA7EG
— Israeli Air Force (@IAFsite) April 23, 2026
בתקרית נפרדת, צה"ל מסר כי חזבאללה תקף באמצעות כטב"ם נפץ כוחות הפועלים בדרום לבנון. חייל מילואים אחד נפצע באורח קל בתקרית. מצה"ל נמסר כי בתגובה הותקפו יעדי חזבאללה באזור.
בתקרית נוספת, שיגר חזבאללה מספר רקטות לעבר כוחות שפעלו במרחב עיינאתא, סמוך לבינת ג'בייל. בצה"ל אומרים כי חלק מהרקטות נפלו סמוך לכוחות, אך לא היו נפגעים.
בנוסף, מוסר צה"ל כי תקף והשמיד היום שני משגרי רקטות של חיזבאללה בדרום לבנון שהיו מוכנים לשיגור.
בצה"ל הדגישו כי תקיפותיו של ארגון הטרור הן "הפרות בוטות של הבנות הפסקת האש".
חיזבאללה לקח אחריות על מטח הרקטות ששוגר לפני זמן קצר לעבר היישוב שתולה הסמוך לגבול הצפון.
בהצהרה שפרסם, ארגון הטרור מסר כי מתקפת הרקטות באה בתגובה להפרה של הפסקת האש מצד ישראל, לאחר שלטענתו היא ביצעה מוקדם יותר ירי ארטילרי לעבר העיירה יאטר שבדרום לבנון.
חיזבאללה קיבל היום אחריות לחמש תקיפות נוספות נגד כוחות ישראליים המוצבים בדרום לבנון, חרף הפסקת האש.
חיזבאללה שיגר לפני זמן קצר מטח של כארבע רקטות מלבנון לעבר היישוב שתולה הסמוך לגבול הצפון.
על פי צה"ל, כל הרקטות שחצו את הגבול יורטו בהצלחה.
לא דווח על נפגעים.
בצל הפסקת האש השברירית, חיזבאללה מבצע מדי יום מספר תקיפות נגד כוחות ישראליים השוהים בדרום לבנון.
התקרית הלילה מהווה את מתקפת הרקטות הראשונה של חיזבאללה לעבר שטח מדינת ישראל מאז נכנסה הפסקת האש לתוקף בשבוע שעבר.
הצבא האמריקאי הודיע כי נושאת מטוסים שלישית הגיעה למזרח התיכון, על רקע הפסקת האש השברירית עם איראן.
בפוסט בטוויטר, פיקוד המרכז של צבא ארה"ב פרסם תמונה שמראה את USS George H.W. Bush שטה באוקיינוס ההודי.
לפי המכון הימי של ארה"ב, שתי נושאות המטוסים האחרות, USS Gerald R. Ford ו-USS Abraham Lincoln, מוצבות בים האדום ובים הערבי, בהתאמה.
בשבועות האחרונים נדמה כי החשש שהבינה המלאכותית תשבש יותר מדי, מהר מדי – עד כדי השלכות חברתיות עמוקות – חצה רף פסיכולוגי.
פחות ופחות נחשב מיושן לחשוד, שכאשר חלק כה גדול מהפעולות המקצועיות שלנו ניתן לאוטומציה, השוק החופשי לא בהכרח יצליח לייצר מקומות עבודה עבור כל מי שרוצה לעבוד או זקוק להכנסה – כפי שעשה במידה רבה מאז המהפכה התעשייתית.
דן פרי שירת כעורך ראשי של סוכנות איי-פי במזה"ת (מבסיסו בקהיר) לאחר תפקידים דומים באירופה, אפריקה והאיים הקריביים. שימש כיו"ר התאחדות עתונאי החוץ בישראל. איש היי טק ויזמות בעבר ובהווה. עקבו אחריו ב: https://danperry.substack.com
מישהו עוד זוכר את ימי הסגרים של הקורונה? מישהו זוכר את הלילות המתוחים של מבצע "שומר חומות"? נדמה שבעשור האחרון, החברה הישראלית חיה בתוך רצף אינסופי של אירועים מטלטלים. עוד לפני שהספקנו לעבד את הבידוד החברתי של המגיפה או את האיום הרקטי של 2021, הגיע ה-7 באוקטובר והמלחמה בעקבותיו שניפצו את כל מה שחשבנו על ביטחון וחוסן.
בעוד מדינת ישראל מתמקדת בשיקום לוחמיה ונפגעי 7.10, ישנה קהילה שלמה של "מסייעים" – נשות מילואים, צוותים רפואיים, צוות חינוך, צוותי חירום והצלה ואנשי טיפול – המנסים שלא לקרוס, וחלקם אף כבר קרסו תחת עול "הטראומה המשותפת". הנתונים מבהירים: ללא מענה דחוף לאלו שמחזיקים את העורף והחזית, החוסן הלאומי שלנו בסכנה.
קרן מיפנו היא מנחת קבוצות בעמותת משיב הרוח - פסיכולוגית רפואית בכירה, בעלת ניסיון רב בליווי קהילות מסייעות ואנשי טיפול.
אל"ם איל קרביץ הוא מנכ"ל עמותת משיב הרוח - לאחר שנים רבות בשירות הצבאי, מצא את עצמו בשבעה באוקטובר לראשונה במלחמה שלא מתוך תפקיד צבאי, הקים יחד עם דניאל חרמון את עמותת משיב הרוח מתוך הבנה שציבור המסייעים יישחק תחת המשבר.
במשך שנים, רוב הישראלים למדו לקבל שהפרדה מהפלסטינים לא רק רצויה, אלא בסופו של דבר אפשרית. זו הייתה ההנחה מאחורי אוסלו, ההיגיון מאחורי ההתנתקות, וההנחה השקטה מאחורי חלק ניכר מהחשיבה האסטרטגית שלנו.
ה-7 באוקטובר שם קץ לאשליה הזו.
עמנואל שחף הוא חבר מועצה ב"תנועה ישראלית". הוא מהנדס, מנהל, איש מוסד, פעיל פוליטי וחברתי, בעל ניסיון רב תרבותי יוצא דופן, מעוניין במיוחד בחלופות מדיניות ומקדם היום פדרציה בארץ ישראל. חי עם שוש באזור השרון, אבא לשנים וסבא ל-8
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו