בשבוע שעבר נכחתי בכנס שעסק בחשיבות החיבור בין עולם ההשכלה הגבוהה לעולם התעסוקה. הכנס אורגן ונוהל על ידי מרכז אדמונד דה רוטשילד וכלל מוזמנים ממוסדות אקדמיים, ממשלתיים ונציגי גופים רלוונטיים מעולם התעסוקה. כל ההרצאות היו מעניינות, רלוונטיות והשיח הציף אתגרים, סוגיות והזדמנויות שונות בראייה עתידית ובייחוד בתקופה מאתגרת זו.
כמרצה בתחום לימודי מוגבלות וכמי שחקרה את נושא השתלבותם של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה – לאורך הכנס חשבתי על הפצועים הרבים ותהיתי על היעדר השיח סביב החיילים והחיילות שנפצעו לאחרונה.
ד"ר עינת בן דב היא אשת חינוך בעלת ניסיון בהוראה במשרד החינוך ובאקדמיה, בתחום החינוך המיוחד וההכלה בחינוך, ובפיתוח הדרכה אינטראקטיבית. בעלת תואר שלישי בלימודי מוגבלות בפקולטה לחינוך מטעם אוניברסיטת צ'פמן, אורנג' קליפורניה, ארה"ב. נושא עבודת הדוקטורט: שילוב של נכי צה"ל בהשכלה הגבוהה בישראל (2022).
הכותרות הראשיות עכשיו
הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
היקף התופעה החוזרת של התעללויות במעונות יום מטריד במיוחד. כולנו נחשפים לסרטונים ולהקלטות שעולים לכותרות וגורמים לבטן שלנו להתכווץ. הכתבות שפורסמו לאחרונה מחדדות שוב את השאלה הקשה: האם אנחנו באמת יודעים מה קורה בין כותלי המעונות?
הורים מגלים אומץ רב, מקליטים וחושפים את ההתעללויות במסגרות. לולא הערנות שלהם הגנים היו ממשיכים לפעול כרגיל, וילדים נוספים היו עלולים להיפגע. החשיפה הזאת היא תוצאה של תחושת אחריות עמוקה מצד ההורים, שלמרות הכאב והפחד, נלחמים עבור הילדים של כולנו על מנת שיגדלו במסגרות מכבדות, דבר בסיסי מאין כמוהו.
חן שרון בעלת תואר ראשון בחינוך מיוחד ותואר שני במדיניות החינוך. היא דוקטורנטית במחלקה לעבודה סוציאלית ורווחה חברתית באוניברסיטה העברית, וחוקרת את איכות הטיפול במעונות יום.
למקרה שפיספסת
הפוסטים הפופולריים השבוע
-
1
-
2
-
3
-
4
-
5
-
6
-
7
-
8
-
9
-
10
-
11
בימים בהם נכתב טור זה אנחנו במהלכה של עסקה להחזרת חטופות וחטופים. איני יודע אם העסקה תעלה יפה עד תומה, ואם יוחזרו כל 98 החיים והמתים שנמצאים במנהרות חמאס. אבל גם אם כן, ואני מייחל לכך בכל מאודי, שום דבר אינו סגור.
אתחיל באזכור הכישלונות הידועים של מלחמת "חרבות ברזל". נכשלנו כישלון צורב ב"מיטוט חמאס". בימים אלה נמסר לנו בתקשורת שהארגון הצליח לגייס לשורותיו מחדש – חלק גדול ממספר הנפגעים שספג מאז השבעה באוקטובר.
ד"ר אברהם פרנק נולד בקיבוץ גן שמואל ב-1945, והוא חבר בו עד היום. מ-1972 עד 2007 עסק בחינוך פורמלי, מחצית התקופה כמנהל תיכון. ב-2008 עשה דוקטורט על מנהלי בתי ספר, הפך לפעיל חברתי בנושא החינוך, וכתב מספר ספרים ולא מעט מאמרים על המערכת. החל מ-2018 פעיל גם בנושא הקיימות; זהו בעיניו האתגר הראשי העומד בפני האנושות.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
'חזרה ל 6 באוקטובר' זה ספין מצחין של הפסיכופת, ואוסף המופרעים סביבו
8 גדודי שריון סביב הרצועה כפי שהיה בימי אייזנקוט כרמטכל, ושום 6 באוקטובר לא חוזר. 8 גדודים סביבי הרצועה זה טנק כל 250 מטר. תאמינו לי כטנקיסט. כלב לא עובר את גדר הרצועה. עכבר לא מתגנב לאף קיבוץ
מי שלא ראה טנק יורק אש בימיו, לא יבין
צה'ל היה במוכנות אפס ב 6 באוקטובר. לא מדבר על מודיעין. מדבר על פריסת כוחות. אין שום מצב בעולם שזה יחזור. ובגלל זה ה 6 באוקטובר לא יחזור
מי שמאיים בחזרה ל 6 לאוקטובר זה זקן שנאחז בכסאו בציפרניים ומוכר לכם שטויות. אוכל לכם את הראש בהפחדות. הוא לא רק שקרן–בן–שקרן הוא גם אלוף ההפחדות שמשרתות את המשך שלטונו
תגובות אחרונות
הגיע הזמן לומר את דעתך
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
- לכל תגובה ופוסט עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
- עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
- אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
- אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
- קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
בתור נכה צה"ל שלומד באוניברסיטה, קראתי את שכתוב ובהתחלה נעתי באי נוחות בכיסא. חשבתי שלא אתחבר ולא אסכים – בלי סיבה ממשית.
קראתי עד הסוף ואני יכול לשתף שאני מסכים ואני מעריך מאוד את המאמץ שבבדיקה, הממצאים נראים לי (כאדם שהכתבה רלוונטית בדיוק אליו) נכונים וראויים, תודה רבה מכל הלב.
הפכו אותנו לקליינטים אותי בכל אופן אותי רמסו וכל ניסיוניתי משך שנים בלשקם את עצמי נרמסו על ידם לא פעם ולא פעמיים מאחורי סריג ובריח יש לשלוח את המתעללים בגופם ונפשם של הנכים היו אני עם 80% והם משלמים לי כל החיים מה רווח יצא להם בלהתעלל בי כל החיים במה הועילו חכמים ומתעללים בתקנתם
תודה על כתבה מרתקת וחשובה. נדרשים התגייסות ושיתוף פעולה של כל הגורמים על מנת ליישם את ההמלצות. חשוב לתת את המענים ואת התמיכה מתוך הבנה של גודל האחריות והאפקטיביות שלהם לעתידם של נכי צה"ל ואחרים.