פרקליט המדינה עמית איסמן אומר כי נעשו ניסיונות "חוזרים ונשנים" להשפיע על מקבלי ההחלטות ברשויות אכיפת החוק ולערער את אמון הציבור בהן, ומזהיר כי ניסיונות כאלה מאיימים לשחוק את יסודות המדינה.

בדברים שנשא הבוקר בכנס משפטי באוניברסיטת חיפה, אמר פרקליט המדינה כי על רקע אתגרים רבים הניצבים כיום בפני מערכת אכיפת החוק, בהם שחיתות שלטונית נרחבת ופשיעה מאורגנת משתוללת, המערכת נתונה ללחץ פוליטי כבד.

פרקליט המדינה עמית איסמן בדיון בוועדת חוקה של הכנסת, 2 בדצמבר 2025 (צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת)

הוא מזכיר חוק שהעבירה לאחרונה הקואליציה, המעניק לשר המשפטים שליטה ישירה במחלקה לחקירות שוטרים. "יש חשש שהחוק נועד ליצור מנגנונים שיוכלו לשמש אמצעי להפעלת לחץ על חוקרים הממלאים את תפקידם. חוקרים מורתעים לא יחקרו עבירות שחיתות", הוא מזהיר.

החוק למעשה מכפיף את המחלקה, החוקרת חשדות פליליים נגד שוטרים, לנבחר ציבור במקום לפרקליטים מקצועיים בפרקליטות המדינה, ומעורר חשש כי הוא עלול להפוך תיקים פליליים נגד שוטרים לפוליטיים.

"מערכת אכיפת החוק, ובראשה פרקליטות המדינה, נמצאת במלכוד כפול. מצד אחד יש שחיתות שלטונית, חקירות רגישות נגד בעלי כוח ומהפכה טכנולוגית, ומצד שני קיטוב חברתי", הוא אומר. "שלטון החוק אינו נבחן כשיש קונצנזוס, אלא דווקא בעימות ובמחלוקת".

אף ש"ביקורת על מערכת אכיפת החוק היא לגיטימית ואף רצויה", איסמן אומר כי התנהלותם של פוליטיקאים מסוימים היא בגדר "שלילת לגיטימיות".

"המאבק בשחיתות שלטונית אינו פוליטי, הוא נועד להבטיח עיקרון פשוט: אין אדם העומד מעל החוק", הוא מוסיף.

פרקליט המדינה עמית איסמן בדיון בוועדת החוקה של הכנסת, 27 באפריל 2025 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

גורמים ביטחוניים וצבאיים ישראליים מכחישים דיווח של רויטרס שלפיו צה"ל נסוג מחלקים משטח לבנון.

לדברי הגורמים, הדרג המדיני טרם הנחה את צה"ל לסגת.

נסיגה אפשרית של צה"ל מאזורים בדרום לבנון נדונה על רקע המשא ומתן הישיר בין ישראל ללבנון, אך עדיין לא הושג הסכם.

ברויטרס הובאו דבריו של בכיר במשרד החוץ האמריקאי שאמר על רקע המו"מ בין ישראל ללבנון כי "ישראל כבר נקטה צעד מעשי בכך שנסוגה מחלק מאזור החיץ שלה. זהו ביטוי משמעותי של רצון טוב כלפי הממשלה הלגיטימית של לבנון".

חבר הכנסת מאיר פרוש מיהדות התורה תוקף את מפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ', ואת הציבור הדתי־לאומי כולו, בשל התנגדותם לחקיקה הפוטרת תלמידי ישיבות מגיוס לצה"ל.

"אפשר לחשוב שאצלם הכול בסדר, שהם משרתים 32 חודשים וכל הבנות משרתות. הם לא מבינים שברגע שהשמאל, הקפלניסטים, יגמרו איתנו, הם יעברו אליהם. הבושה של הציונות הדתית היא שזו מפלגה שבקושי מגרדת את אחוז החסימה, ובכל זאת מנסה להכתיב דעות לביבי וליהדות התורה", אומר פרוש לאתר החרדי "כיכר השבת".

השר מאיר פרוש, ספטמבר 2024 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

שר המשפטים יריב לוין צפוי להתריס נגד צו מפורש של בג"ץ בכך שיכנס את הוועדה לבחירת שופטים, אך יסרב למנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים כפי שהורה בית המשפט.

לוין שלח לאחרונה הודעה לחברי הוועדה, שבה הודיע כי יכנס את הוועדה ביום ראשון הקרוב כדי לדון במינוי שופטים לבתי משפט השלום, לבתי המשפט לתעבורה ולבתי המשפט לענייני משפחה במחוז הצפון, וכן באפשרות למנות שופטים לבתי משפט השלום במחוז הדרום.

אלא שב־31 במאי הורה בג"ץ ללוין במפורש "לנקוט את הצעדים הדרושים" למינוי שופטים לבתי המשפט המחוזיים, ובפרט לבתי המשפט המחוזיים בחיפה ובבאר שבע, שבהם קיים מחסור חריף בשופטים. בית המשפט הורה לו לפרסם את שמות המועמדים עד 8 ביוני, דבר שלוין לא עשה.

התנועה לאיכות השלטון, שבעקבות עתירתה לבג"ץ ניתן הצו המקורי, הגישה מוקדם יותר החודש בקשה להוצאת צו לפי פקודת ביזיון בית המשפט נגד לוין, בשל סירובו לקדם את הליך בחירת השופטים לבתי המשפט המחוזיים.

לוין סירב לכנס את הוועדה לבחירת שופטים במשך שנה וחצי, ככל הנראה משום שאין לו רוב בוועדה שיבטיח את בחירת המועמדים המועדפים עליו.

כתוצאה מכך יש כיום 51 תקנים פנויים בבתי משפט השלום ובבתי המשפט המחוזיים ברחבי המדינה, ומספרם צפוי לעלות ל־67 עד סוף השנה. לאחר פיזור הכנסת לקראת הבחירות בחודש הבא, מינוי שופטים יהפוך למסובך עוד יותר, ומשמעות הדבר היא שעומס התיקים בבתי המשפט יגדל עוד יותר.

אחרי הבחירות הבאות תיכנס לתוקף חקיקת מינויי השופטים של הממשלה, המעניקה לפוליטיקאים מהקואליציה ומהאופוזיציה זכות וטו על מינויים לערכאות הנמוכות. עם זאת, בג"ץ בוחן את החקיקה הזו, ונראה כי הוא צפוי לפסול אותה.

שר המשפטים יריב לוין בכנסת, 10 במאי 2026 (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)

ישראל נסוגה מחלק מהשטח בדרום לבנון שעליו השתלטה במלחמתה בחזבאללה, כך אמר ביום חמישי בכיר במשרד החוץ האמריקאי, והוסיף כי כעת על צבא לבנון להיכנס לאזור.

מישראל לא נמסרה תגובה מיידית. גורם ביטחוני לבנוני בכיר אמר כי אינו מודע לנסיגה כלשהי של כוחות ישראליים ממה שישראל מכנה "אזור החיץ" שלה בדרום לבנון.

הבכיר במשרד החוץ האמריקאי לא אמר מאיזה היקף שטח נסוגה ישראל או היכן בדיוק התרחשה הנסיגה. ישראל ולבנון מקיימות שיחות בתיווך ארצות הברית בוושינגטון, שמטרתן בין היתר להביא להפסקת הלחימה בין ישראל לבין מיליציית חזבאללה הנתמכת על ידי איראן.

"ישראל כבר נקטה צעד מעשי בכך שנסוגה מחלק מאזור החיץ שלה. זהו ביטוי משמעותי של רצון טוב כלפי הממשלה הלגיטימית של לבנון", אמר הבכיר.

"כעת על צבא לבנון להיכנס לאזור ולפנות, באופן שניתן לאימות, אמצעי לחימה ותשתיות טרור. המודל הזה יחזור על עצמו ברחבי דרום לבנון, ויאפשר את שיבתן הבטוחה של משפחות שנעקרו מבתיהן, את שיקום הדרום ואת השבת הריבונות המלאה של לבנון", הוסיף הבכיר.