בסוף השבוע האחרון התקיים יום המודעות לשבי בכתות. כתות פוגעניות נחשבת לתופעה חברתית קשה ומושתקת, שרוב נפגעותיה נשים. צעירים בגילי 25-16 ואנשים במצבי משבר בחיים הם בקבוצת סיכון. פעמים רבות שבי בכת מסתיים באובדן חיי אדם. אם מכירים את סימני האזהרה, ניתן להינצל מכתות פוגעניות, ולפעמים ניתן להציל אדם כבר בשלב ההתחלתי. אז מהם סימני האזהרה?

כתות פוגעניות נחשבת לתופעה חברתית קשה ומושתקת. על פי הנתונים של המרכז לנפגעי כתות מלפני שנתיים קיימות יותר מ-150 כתות ידועות, כש-60 אחוז ממי שנפגעים בכתות הן נשים.

רוחמה גמרמן, יו"ר פורום של תקווה ולשעבר נפגעת כת, המקדמת תיקון בחוק עבירות המתה, להעמדה לדין של מנהיגי כתות וגורמי סמכות אחרים שגרמו במכוון למותם של בני אדם. הוציאה לאור את "הדג תמים" - ספר ילדים שכתבה ואיירה (בהוצאת "אוריון") ו"האור שבלב" שבו כתבה שירים לזכר אומה וגם שירים המתעדים את מה שעברה בכת. ציורים שציירה השתתפו בתערוכות רבות ובהן: תערוכה שהוצגה בבית הנשיא וגם בסוף חודש נובמבר השנה במכללת תל חי בתערוכה "קול הנרצחות" באירוע ליום המאבק באלימות נגד נשים.

כמי שעוסק כל חיי המקצועיים ביחסי ישראל ארה"ב, אני מאוד מודע ומעריך עד כמה היחסים הללו קריטיים למדינת ישראל, מבחינה ביטחונית, אבל גם מבחינות רבות נוספות.

כדיפלומט לשעבר אני מבין שלא פחות חשוב לביטחוננו הוא שיתוף הפעולה המדיני, וכדי להמחיש זאת יש לציין, שלא היינו משיגים את הסכמי השלום עם מצרים וירדן ועם מדינות הסכמי אברהם, ללא הסיוע של הדיפלומטיה האמריקאית שניתן על ידי ממשלים שונים בהובלת שתי המפלגות.

נדב תמיר מכהן כמנכ"ל בישראל של JStreet - הבית הפוליטי של אמריקאים תומכי ישראל ותומכי שלום, חבר הועד המנהל של מכון מתווים למדיניות אזורית וכיועץ לעניינים בינלאומיים למרכז פרס לשלום וחדשנות. לשעבר דיפלומט בנציגויות ישראל בוושינגטון ובוסטון ויועץ מדיני לנשיא המדינה.

בשבוע שעבר גזר בית משפט השלום את דינו של המהנדס חנוך צחר, אשר הורשע בגרימת מותם ברשלנות של שישה פועלים ובפציעתם של עשרים ושלושה נוספים, עקב כשל יוצא דופן בחומרתו בתכנון תקרת חניון הברזל, אשר הוביל לקריסתה בשלבים מתקדמים של הבנייה.

עשר שנים לאחר האסון, נגזר דינו של המהנדס, שהגיע בינתיים לגיל 91: שישה חודשי מאסר על תנאי, קנס של 25,000 שקלים ופיצוי של 200,000 שקלים לכל אחת ממשפחות ההרוגים.

עו"ד קלאודיה דוד הייתה בעברה פרקליטה ומנהלת בפרקליטות מחוז ת״א (פלילי) ומומחית תוכן לתחום הרשלנות הפלילית בפרקליטות המדינה (בין היתר יו"ר פורום הרשלנות הארצי בפרקליטות המדינה). כיום בעלת משרד בוטיק המתמחה באירועי רשלנות פלילית ובטיחות בעבודה.

סקר מרץ 2026 של הציבור היהודי-ישראלי שנערך על ידינו במסגרת קבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה, מראה שבנוגע לעתיד השטחים והסכסוך הישראלי פלסטיני, הציבור ממשיך במגמת תמיכה בפתרונות המשאירים את השטחים בשליטת ישראל (פתרונות לא-היפרדותיים) והתרחקות מפתרונות של פשרה טריטוריאלית (פתרונות היפרדותיים).

הסקר מראה כי 34% מהציבור היהודי תומכים בסיפוח חד־צדדי, 21% מעדיפים את שימור הסטטוס קוו, 26% תומכים בהיפרדות מרחבית תוך המשך שליטה ביטחונית, ורק 19% תומכים בהסכם קבע על בסיס שתי מדינות.

סיון הירש-הפלר היא פרופסור חבר בבית ספר לאודר לממשל דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.

פרופ’ גלעד הירשברגר הוא פסיכולוג חברתי ופוליטי, חבר סגל בבית ספר ברוך איבצ’ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן, ומנהל שותף בקבוצת המחקר תמרור-פוליטוגרפיה.