בסוף השבוע האחרון התקיים יום המודעות לשבי בכתות. כתות פוגעניות נחשבת לתופעה חברתית קשה ומושתקת, שרוב נפגעותיה נשים. צעירים בגילי 25-16 ואנשים במצבי משבר בחיים הם בקבוצת סיכון. פעמים רבות שבי בכת מסתיים באובדן חיי אדם. אם מכירים את סימני האזהרה, ניתן להינצל מכתות פוגעניות, ולפעמים ניתן להציל אדם כבר בשלב ההתחלתי. אז מהם סימני האזהרה?

כתות פוגעניות נחשבת לתופעה חברתית קשה ומושתקת. על פי הנתונים של המרכז לנפגעי כתות מלפני שנתיים קיימות יותר מ-150 כתות ידועות, כש-60 אחוז ממי שנפגעים בכתות הן נשים.

רוחמה גמרמן, יו"ר פורום של תקווה ולשעבר נפגעת כת, המקדמת תיקון בחוק עבירות המתה, להעמדה לדין של מנהיגי כתות וגורמי סמכות אחרים שגרמו במכוון למותם של בני אדם. הוציאה לאור את "הדג תמים" - ספר ילדים שכתבה ואיירה (בהוצאת "אוריון") ו"האור שבלב" שבו כתבה שירים לזכר אומה וגם שירים המתעדים את מה שעברה בכת. ציורים שציירה השתתפו בתערוכות רבות ובהן: תערוכה שהוצגה בבית הנשיא וגם בסוף חודש נובמבר השנה במכללת תל חי בתערוכה "קול הנרצחות" באירוע ליום המאבק באלימות נגד נשים.

לקראת יום הכיפורים שלח לי גוף כלשהו, גוף שאני דווקא מחבב, שאלון לגבי עמדתי בעניין היום הזה וכיצד אני מתייחס אליו ואל כל המקובל לעשות בו.

על כן לקחתי על עצמי לענות על השאלון הזה. אבל טרם אענה עליו כאן ולמען הסר ספק, רציתי להבהיר משהו בעניין יום הכיפורים ואני:

שירו הנודע, האייקוני של חיים גורי – "תפילה" – המצוטט להלן, מתייחס כידוע לנערים הלוחמים במלחמת תש"ח. עכשיו, עם כניסת כוחותינו ללוחמה קרקעית בלבנון, השיר שב ונהיה אקטואלי ורלוונטי. וזאת – בלי להתייחס לוויכוחים הפוליטיים והאסטרטגיים שקדמו לצעד זה ולדיבורים על סכנתה של שקיעה חוזרת בבוץ הלבנוני ועל החשש מהתדרדרות למלחמת לבנון שלישית.

הם כל כך נוגעים ללב, אותם לוחמים צעירים. אכן זאת העת לברכם ולהתפלל לשובם בשלום. הנה השיר.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.