רגע לפני שנכנסנו למלחמת 12 הימים, נסערנו כולנו ממותה המיותר של מעיין אמיר (23) שנהרגה מפגיעת משאית, עת שרכבה על קורקינט חשמלי (בנסיבות שאינן ידועות בשלב זה). שוב בתל אביב אשר מככבת בראש הטבלה העגומה של תאונות קורקינט. תל אביב היא אחת מהערים המתקדמות והידידותיות לדו-גלגלי, ולמרות זאת עדיין מובילה את טבלת התאונות. למה? פשוט מאוד – אין אכיפה אמיתית ואין שינוי בתרבות הנסיעה.
* * *
אם נדמה שאין מספיק הרג וסבל במדינת ישראל, הנה התעוררנו לפני כמה שבועות לבוקר ובו תאונת קורקינט נוספת, שגבתה מחיר בחיי אדם. הפעם אלו היו חייה של מעיין אמיר, בת 23, שנהרגה מפגיעת משאית, בנסיבות שעדיין אינן ידועות בשלב זה.
דרור לוטן הוא יו"ר ארגון גמלאי תל אביב יפו וחבר סיעת הגמלאים של תל אביב. לשעבר סגן מנהל מינהל החינוך של תל אביב -יפו.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
תל אביב היא העיר המובילה באכיפה נגד רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים ויש לרמת גן, גבעתיים ובני ברק הרבה מה ללמוד ממנה בתחום זה.
ולמרות נאמני בטיחות זה רעיון מעולה.
אני תושב רמת גן ומוכן... המשך קריאה
תל אביב היא העיר המובילה באכיפה נגד רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים ויש לרמת גן, גבעתיים ובני ברק הרבה מה ללמוד ממנה בתחום זה.
ולמרות נאמני בטיחות זה רעיון מעולה.
אני תושב רמת גן ומוכן בזה הרגע להתנדב לנושא ללא היסוס.
הצעת חוק יסוד המכריזה על לימוד תורה כערך יסוד של מדינת ישראל, שנתפסת במידה רבה כחלק ממאמץ המפלגות החרדיות לשמר פטורים נרחבים משירות צבאי לתלמידי ישיבות, הוסרה ברגע האחרון מסדר יומה של הכנסת היום, לאחר שתוכננה לעלות לקריאה ראשונה במליאה.
לא נמסר הסבר להסרת הצעת החוק מסדר היום, אך המהלך בא על רקע התנגדות פנימית משמעותית בקואליציה, כולל מצד חברי כנסת בליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו ובמפלגת הציונות הדתית של שר האוצר בצלאל סמוטריץ'. הדבר מעלה את האפשרות שלקואליציה אין את הקולות הדרושים לקידום ההצעה.
הצעת החוק, שתצטרך לעבור עוד שתי הצבעות בכנסת לפני שתהפוך לחוק, קודמה השבוע במהירות בוועדת הכנסת בשלושה דיוני מרתון, חרף התנגדות חריפה מצד גורמי הייעוץ המשפטי, שטענו כי גם מהות החקיקה וגם הליך החקיקה פגומים באופן עמוק. הקואליציה ביקשה להעביר את ההצעה כחוק לפני שהכנסת צפויה להתפזר ולצאת לפגרת בחירות ב־17 ביולי.
היועצים המשפטיים של הכנסת ולשכת היועצת המשפטית לממשלה טענו כי החקיקה מעלה שאלות חוקתיות מהותיות שנותרו ללא מענה, ובהן מטרתה והשלכותיה המשפטיות, והזהירו כי אין לקדמה לפני שהסוגיות האלה יטופלו.
הם גם מתחו ביקורת על ההחלטה להכין חוק יסוד בוועדת הכנסת ולא בוועדת החוקה, חוק ומשפט, שבה חקיקה כזו נדונה בדרך כלל, ואמרו כי ההליך המואץ אינו ראוי. בהיעדר חוקה, חוקי היסוד בישראל הם בעלי המעמד המשפטי הגבוה ביותר במדינה.
ההצעה עוררה התנגדות חריפה, כשמבקריה טוענים כי מדובר בניסיון שקוף לעקוף את פסיקות בג"ץ המחייבות את גיוסם של תלמידי הישיבות החרדים, באמצעות עיגון חוקתי של לימוד התורה כדי להגן על משתמטים מגיוס מפני סנקציות והעמדה לדין.
ח"כ משה גפני מחוץ ללשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו בכנסת, 3 ביוני 2026. (צילום: יונתן זינדל/פלאש90)
בג"ץ הוציא צו ביניים המקפיא את כניסתו של מיכאל ראבילו לתפקיד מבקר המדינה, עד למתן פסק דין סופי בעתירות נגד מינויו.
בית המשפט דן בימים אלה בעתירות המבקשות לבטל את ההצבעה השנויה במחלוקת שבה נבחר ראבילו למבקר המדינה בתחילת יוני. במהלך ההצבעה, כמה חברי כנסת מהקואליציה הציגו למצלמות מחוץ לקלפי את פתק ההצבעה שעליו שמו של ראבילו, או צילמו את עצמם בווידיאו או בתמונה כשהם מצביעים עבורו בתוך הקלפי.
בדיון שהתקיים לאחרונה בבית המשפט, השופטים מתחו ביקורת חריפה על אופן ניהול ההצבעה, ורמזו כי הדרישה בחוק שלפיה הבחירה תיעשה בהצבעה חשאית הופרה. נראה כי בית המשפט נוטה להתערב בנושא, ככל הנראה באמצעות הכרזה על ביטול ההצבעה והוראה לכנסת לקיימה מחדש.
מבקר המדינה היוצא מתניהו אנגלמן אמור לסיים את תפקידו ב־3 ביולי, וראבילו היה צפוי להיכנס לתפקידו ב־4 ביולי. בית המשפט אומר כי הוא זקוק לזמן נוסף כדי לכתוב את פסק הדין, ולכן הוא מקפיא את כניסתו של ראבילו לתפקיד עד שיוכל לפרסם את החלטתו. בית המשפט אומר כי ייתן את פסק הדין במהירות האפשרית.
בצה"ל אומרים כי הם בודקים תמונה, שלפי הטענות צולמה על ידי חייל, ובה נראה לכאורה גבר פלסטיני שעיניו מכוסות והוא קשור לאלונקה.
ציוץ מ-30 ביוני 2026 בו נראה פלסטיני קשור לאלונקה
"לאחר שנערכה בדיקה מקיפה, מקור התיעוד עדיין לא זוהה. הבדיקה נמשכת", אומרים בצה"ל בתגובה לפניית זמן ישראל בנוגע לתמונה, שהופצה ברשת על ידי חשבונות אנטי־ישראליים.
"התיעוד, אם הוא אותנטי, אינו עולה בקנה אחד עם ערכי צה"ל ופקודותיו. אם יימצא שהוא אותנטי, הנושא יטופל בהתאם", מוסיף הצבא.
נטען כי התמונה פורסמה על ידי חייל מגדוד נצח יהודה של חטיבת כפיר במהלך פעילות בצפון רצועת עזה. עם זאת, מקור צבאי אומר כי בעקבות בדיקה, הטענה הזאת אינה מבוססת בשלב זה.
אלוף במילואים ניצן אלון, לשעבר האחראי על סוגיית החטופים, יוצא נגד שר האוצר בצלאל סמוטריץ', שטען השבוע לזכותו את השבת כל החטופים שהוחזקו בידי ארגוני הטרור ברצועת עזה, ואומר כי המלחמה הייתה יכולה להסתיים "לפחות שנה קודם לכן".
"בעזה ניהלנו מלחמה ארוכה, שהייתה יכולה להסתיים לפחות שנה קודם לכן. כשמדברים על השבת כל החטופים, צריך לזכור שכ־40 חטופים שנחטפו בחיים נהרגו בשבי, ואני לא שוכח את זה. במקרים מסוימים, בהתנהלות ובהחלטות אחרות, או במשא ומתן אחר, ייתכן שהיינו יכולים להחזיר אותם בחיים", אומר אלון בכנס הרצליה באוניברסיטת רייכמן.
שר הביטחון ישראל כ"ץ לצד האלוף ניצן אלון, ראש מפקדת השבויים והנעדרים. 17 בנובמבר 2024 (צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון)
"לכן, השר סמוטריץ', שהתנגד לחלק מההסכמים בשלבים שונים, אני לא חושב שיכול לקחת קרדיט על השבת כל החטופים", הוא אומר.
"הקבינט וההנהגה המדינית סירבו לעסקאות כוללות מוקדמות יותר בשם אותו 'ניצחון מוחלט', שהוא למעשה כזב", מוסיף אלון, בהתייחסו לסיסמה שחזרו עליה ראש הממשלה בנימין נתניהו וחברים נוספים בקואליציה במהלך המלחמה.
סמוטריץ' הצביע שוב ושוב במהלך המלחמה בת השנתיים ברצועה נגד עסקאות שהיו מביאות לשחרור החטופים מוקדם יותר מכפי ששוחררו בסופו של דבר.
מדינת ישראל נמצאת באחת מנקודות המבחן המורכבות והגורליות בתולדותיה. בעוד עיני הציבור נשואות אל החזיתות המרובות שסביבנו, אל הפסקות האש השבריריות ואל האיומים הביטחוניים החיצוניים, האיום הקיומי האמיתי רוחש מתחת לפני השטח – בתוך הבית פנימה.
הקרע, השסע והקיטוב העמוק בחברה הישראלית אינם עוד "בעיה חברתית" שאפשר לדחות לימים שקטים יותר; הם ליבת האתגר של הדור הנוכחי.
מיכאל מירו הוא דוקטור למדע המדינה, עיתונאי למעלה מארבעים שנה, לשעבר מנהל קול ישראל. חוקר ומתעניין בפוליטיקה, חברה, סביבה, מוסר ואתיקה.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לא מעניין אותימרב. הרי אם עוסקים במיסטיקה יבוא כל אחד עם חבר דמיוני משלו שמצווה עליו פקודות אחרות.
בוא נעסוק בישראליות, וזה בלבד. אם גם זה לא ילך, חבל.
אם מישהו היה מספר לנו לפני עשור, שבמונדיאל 2026 הנשים יהיו אלו שמובילות את טבלאות הניחושים בקבוצות הווטסאפ, במקומות העבודה ובמפגשי החברים, סביר להניח שרבים היו מחייכים בספקנות.
במשך שנים נתפס הכדורגל כתחום גברי מובהק, כזה שבו הגברים הם אלה שמנתחים משחקים, מתווכחים על מערכים ומנבאים תוצאות. אבל המציאות של 2026 מוכיחה שהעולם השתנה ובגדול.
אור כרמי היא יזמית, יוצרת תוכן ומובילת דעת קהל ברשת. מייסדת לואיסט ג׳ולרי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
יש משהו שמצטלם טוב מאוד באופן שבו איים הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ על איראן בחודשים האחרונים: החל באיום בהשמדת תחנות הכוח אם איראן לא תפתח את מצר הורמוז, דרך איום בהשמדת גשרים, השתלטות אמריקאית על תשתיות אנרגיה איראניות ואף מוות של ציוויליזציה שלמה.
מה שמצטלם הרבה פחות טוב הוא האופן שבו טראמפ, אחרי כל אחד מאותם איומים, שב ומחפש את הדלת האחורית: הארכת דד-ליין, מגעים עקיפים או "תקופת צינון".
עודד ארבל הוא עורך דין, בעל תואר שני במשפטים ותואר שני בהיסטוריה של העת העתיקה. מומחה בכתיבת תוכן משפטי לעורכי דין. עוקב בדאגה אחר התהליכים הגלובליים המתרחשים בימנו, לאור מאורעות שונים שהתרחשו לאורך ההיסטוריה האנושית.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
אובמה לא איים שהוא יקרע לסוריה את הצורה אם היא לא תעשה מה שהוא רוצה. הוא יצר קו אדום, ומשסוריה לא עמדה בו, עשה מה שעשה והצליח, ולא קרה כלום להתרעה, להיפך. האיום של אובמה היה מספיק חכם כ... המשך קריאה
אובמה לא איים שהוא יקרע לסוריה את הצורה אם היא לא תעשה מה שהוא רוצה. הוא יצר קו אדום, ומשסוריה לא עמדה בו, עשה מה שעשה והצליח, ולא קרה כלום להתרעה, להיפך. האיום של אובמה היה מספיק חכם כדי לא להכניס את אמריקה לעימות צבאי מלכתחילה.
אל תשכח שמדובר באדם: בור ועם הארץ, שחצן, רברבן, יהיר, מתנשא, פושט רגל סדרתי, מיזוגן, מטרידן מינית, פופוליסט, שמקיף עצמו באומרי הן.
בקיצור: אין למדוד איש כזה באמת מידה של מנהיג פוליטי, ... המשך קריאה
אל תשכח שמדובר באדם: בור ועם הארץ, שחצן, רברבן, יהיר, מתנשא, פושט רגל סדרתי, מיזוגן, מטרידן מינית, פופוליסט, שמקיף עצמו באומרי הן.
בקיצור: אין למדוד איש כזה באמת מידה של מנהיג פוליטי, אלא, אולי, של מטפל פסיכולוגי או אפילו יותר טוב, של גננת.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנותל אביב היא העיר המובילה באכיפה נגד רוכבי קורקינטים ואופניים חשמליים ויש לרמת גן, גבעתיים ובני ברק הרבה מה ללמוד ממנה בתחום זה.
ולמרות נאמני בטיחות זה רעיון מעולה.
אני תושב רמת גן ומוכן בזה הרגע להתנדב לנושא ללא היסוס.