עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
גיוס הון הוא שלב קריטי במסע של כל סטארט-אפ. אך מעבר להעברת הכספים לחשבון החברה, משקיעים הם שותפים אסטרטגיים שיכולים להשפיע על הצמיחה, הכיוון וההצלחה.
מערכת יחסים טובה עם משקיעים אינה מסתיימת לאחר קבלת ההשקעה הראשונית. היא דורשת ניהול נכון, שקיפות ושיתוף פעולה מתמשך. להלן עקרונות מפתח לבניית מערכת יחסים מוצלחת עם משקיעים.
עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בעולם ההשקעות והיזמות, הדברים כמעט אף פעם לא מתנהלים כמתוכנן. סבבי גיוס עלולים להיכשל, תנאי השוק משתנים, ואתגרים בלתי צפויים צצים לפתע.
תוכנית A היא התוכנית שכל יזם מתחיל איתה. היא מגדירה ציפיות, תקציב ומדדים מרכזיים להערכת התקדמות. עם זאת, במקרים רבים, המציאות אינה תואמת את הציפיות הראשוניות. השאלה המרכזית היא: עד כמה התרחקנו מהמסלול המקורי? האם תוכנית A עדיין ישימה, או שהגיע הזמן לשנות כיוון?
עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
הביקוש הגלובלי לחדשנות טכנולוגית ממשיך לגדול במהירות, והתעשיות האירופיות מרגישות את הלחץ להישאר תחרותיות. מגמות כמו בינה מלאכותית (AI), סייבר ולוגיסטיקה מתקדמת משנות מודלים עסקיים מסורתיים, והחברות האירופיות פונות יותר ויותר החוצה בחיפוש אחר פתרונות חדשניים.
הביקוש הגובר מהווה הזדמנות משמעותית לסטארט-אפים ישראליים. עם זאת, למרות המוניטין של ישראל כמעצמת תוכנה, רבים מהסטארט-אפים שלה מתקשים ליצור קשרים משמעותיים עם שחקנים בתעשייה האירופית. הפתרון טמון בבניית תשתיות מתאימות ואימוץ גישה ממוקדת לפיתוח עסקי.
עדינה קראוס היא מנכ"לית Innosource ventures. יזמת ישראלית המובילה חברה המסייעת לסטרט-אפים להתרחב לשווקים בינלאומיים. בעלת ניסיון עשיר בפיתוח עסקי ובבניית אסטרטגיות צמיחה גלובליות.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ארצות הברית בוחנת מחדש את היקף נוכחותה הצבאית בכוויית, על רקע המלחמה מול איראן והתקיפות החוזרות ונשנות נגד האמירות.
בעשורים שחלפו מאז שחרור כוויית במלחמת המפרץ הראשונה, היא הייתה אחד המרכזים הלוגיסטיים הגדולים ביותר של צבא ארה"ב בעולם, ואירחה אלפי חיילים, טנקי אברמס וארטילריה כבדה.
הנוכחות הצבאית האמריקאית העניקה לכוויית תחושת ביטחון, מתוך אמונה ששכן גדול וחזק ממנה לא יוכל לאיים עליה שוב לעולם, אך המלחמה עם איראן ערערה את ההסדר הזה.
גורמים אמריקאים המעורים בפרטים מסרו כי ארה"ב בוחנת כעת מחדש את היקף נוכחותה באמירות, אף שגורמים רשמיים בכוויית הצהירו כי הם עדיין זקוקים למחויבות איתנה של תמיכה אמריקאית.
טהרן כתשה את כוויית במאות טילים וכטב"מים, שכוונו לתחנות הכוח ולמתקני ההתפלה שלה, לנמל התעופה הבינלאומי ולנמל במפרץ הפרסי, וכן קטעה את ייצוא הנפט שלה דרך מצר הורמוז.
ארה"ב מסרה כי מערכות ההגנה האווירית מתוצרת אמריקאית יירטו את רוב המטחים האיראניים והצילו את חייהם של אינספור בני אדם. עם זאת, המתקנים האמריקאיים משכו תקיפות איראניות חוזרות ונשנות, ובהן אחת בחודש מרץ שבה נהרגו שישה אנשי צבא אמריקאים, באחת ההתקפות הקטלניות ביותר במלחמה.
כוויית צלחה עד כה את התקיפות על תשתיות החשמל והמים שלה, תוך הסתמכות על יכולות גיבוי ותיקוני חירום. אך העימות המחיש את הסכנה הטמונה במערכה ממושכת נגד התשתית האזרחית של כוויית – ואת הפגיעות של קשרי הביטחון ארוכי השנים בין וושינגטון לכוויית.
לאחרונה חתמה כוויית על ברית הגנה חדשה עם פקיסטן, שממלאת תפקיד תיווך בניסיון לעצור את העימות בין ארצות הברית לאיראן. אין סימן לכך ששליטי כוויית מתכננים שינוי מהותי שיסיים את התלות הכבדה בארצות הברית כשותפה הביטחונית המרכזית שלהם. עם זאת, הם עשויים לדרוש מוושינגטון ומספקים נוספים כלי נשק חדשים ומערכות הגנה אווירית משודרגות כדי להתמודד עם האיום האיראני.
דובר שגרירות כוויית בארצות הברית מסר בהצהרה כי "התקיפות האחרונות הדגישו את הסביבה הביטחונית המורכבת באזורנו ואת טבעם המתפתח של האיומים המודרניים, ובהם טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ויכולות א-סימטריות". הוא הוסיף כי כוויית "נותרת מחויבת לעבודה צמודה עם ארצות הברית".
גורם אמריקאי רשמי אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי לארצות הברית יש מערכת יחסים חזקה עם כוויית, שהייתה שותפה נהדרת בקידום היציבות האזורית.
עשן שחור עולה מעל העיירה מנגאף, מדרום לכווית סיטי. צילום מסך מתוך סרטון גולשים שהופץ ברשתות החברתיות. 18 ביולי 2026 (צילום: AFP)
לדברי פרשנים, מה שעשוי לעורר שינויים במערכת היחסים הוא ההבנה בארצות הברית שנוכחות צבאית גדולה וקבועה בכוויית אינה עוד קריטית או חכמה מבחינה צבאית. גורמים רשמיים, בהווה ובעבר, ציינו כי הפנטגון שקל לצמצם את כוחותיו עוד לפני תחילת המלחמה מול איראן. גורמים אמריקאים הוסיפו כי בתגובה לתקיפות האיראניות על בסיסים אמריקאיים, הפנטגון הפחית את נוכחותו בכוויית כדי למזער סיכונים.
כוחות אמריקאיים פעלו בעבר מנמל התעופה הכווייתי, אם כי לא ניתן היה לקבוע אם הם עדיין עושים זאת. כוויית פתחה בתקיפות אוויריות משלה על איראן, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" מפי גורמים המעורים בפרטים. שגריר כוויית בארצות הברית הכחיש את הדיווח.
בשנים האחרונות הוצבו לא פחות מ־13,500 חיילים אמריקאים במחנה עריפג'אן, בבסיס חיל האוויר עלי א-סאלם ובמתקנים נוספים בכוויית – המדינה הרביעית בעולם בגודל פריסת הכוחות האמריקאיים בה מעבר לים, אחרי גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית.
כוויית הפכה למקום המרכזי באזור שבו צבא ארצות הברית אחסן טנקים וכלי רכב משוריינים, ריכז כוחות, תיקן ציוד, אגר תחמושת ודלק, והכין כוחות לפריסה ברחבי המזרח התיכון.
בניגוד לערב הסעודית ולמדינות אחרות באזור, לכוויית לא היו הסתייגויות מהימצאות מספר רב של חיילים אמריקאים באופן קבוע בשטחה – והיא אף ראתה בנוכחותם את הערובה הטובה ביותר נגד פלישה קרקעית נוספת מצד עיראק או איראן.
עם התגברות האיום מצד הטילים והכטב"מים האיראניים, הפנטגון פרס בכוויית סוללות נגד טילים מסוג פטריוט כדי להגן על הבסיסים האמריקאיים, ומכר את המערכת גם לכווייתים.
עם זאת, במובנים רבים, הדאגה הביטחונית העיקרית של כוויית נותרה פלישה קרקעית, ציין השגריר לשעבר סילימן. כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בגל תקיפות אוויריות נגד איראן בסוף פברואר, כוויית מצאה את עצמה לפתע בחזית של מלחמה מסוג שונה לחלוטין.
בדומה למדינות מפרץ אחרות, גורמים כווייתיים הוטרדו מכך שהנשיא טראמפ פתח במלחמה שהציבה אותם על הכוונת ללא התייעצות רבה, תחושה שהתעצמה ככל שהעימות נמשך ויצוא הנפט של המדינה נותר חסום.
כוויית "נקלעה למצב קשה כרגע", אמרה בכירת הפנטגון לשעבר אליזבת דנט. "הם רוצים שהמלחמה תסתיים, אך הם גם רוצים לשים סוף לכל איום מצד איראן".
תיעוד שפורסם בתקשורת הפלסטינית מאירוע ירי הלילה בכפר ביתא, סמוך לשכם, שבו נראה רכב נוסע ברחוב בכפר ונעצר בפתאומיות במרחק של כמה מטרים מחיילי צה"ל, אם כי מהסרטון לא ברור באיזה שלב פתחו החיילים באש.
לאחר מכן נראים החיילים עומדים סמוך לרכב במשך כמה שניות מבלי לגשת לנהג, שנפצע באירוע.
בתיעוד שפורסם בתקשורת הפלסטינית נראה חור קליע בודד בשמשת הרכב, בצד הנהג.
מצה"ל נמסר הלילה כי "במהלך פעילות מבצעית, מחבל האיץ את רכבו לעבר כוחות צה"ל והתעלם מהקריאות לעצור. הכוחות ביצעו נוהל מעצר חשוד, שכלל פתיחה באש לעבר המחבל, שנוטרל".
סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" דיווחה כי הנהג, בן 59, נורה בצווארו ופונה לבית חולים.
#فيديو | يوثق لحظة إطلاق قوات الاحتلال النار تجاه مركبة المواطن ناصر علي عواد وإصابته في رقبته خلال اقتحام بلدة بيتا جنوب نابلس، مساء اليوم. pic.twitter.com/gPNKZ58GRt
— المركز الفلسطيني للإعلام (@PalinfoAr) July 30, 2026
آثار الدماء والرصاص على مركبة استهدفها جنود الاحتلال بإطلاق النار في بلدة بيتا جنوب نابلس، ما أسفر عن إصابة رجلٍ مسن. pic.twitter.com/wuRr5Jb53i
בכיר חמאס ראזי חמד אמר לרשת "אל-ג'זירה", בעקבות הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על השגת הסכם לשלב השני של הפסקת האש, כי אחסון הנשק של חמאס מותנה בנסיגה הדרגתית של ישראל מרצועת עזה ובפירוק מיליציות הנתמכות בידי ישראל.
"לא נעשה צעד אחד מבלי שנהיה בטוחים שישראל תקיים גם היא את התחייבויותיה", אמר חמד בריאיון.
הוא הוסיף כי הנשק יועבר לאחסון רק לאחר שיקוימו ההתחייבויות של השלב הראשון בהפסקת האש – ככל הנראה בהתייחס להכנסת סיוע הומניטרי – ולאחר שהוועדה הלאומית לניהול עזה תיכנס לרצועה.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הלילה כי מועצת השלום שלו הגיעה להסכם על "פירוק מוחלט מנשק של חמאס ושל כל שאר הקבוצות החמושות בעזה".
ההסכם נחתם מוקדם יותר ביום חמישי בין נציגי המשא ומתן של חמאס, מועצת השלום והמדינות המתווכות מהמזרח התיכון – מצרים, קטאר וטורקיה – כך מסר גורם המעורה בפרטים לזמן ישראל.
עם זאת, לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה בהמשך הצהרה שלפיה הצעת הפירוק מנשק של מועצת השלום, הכוללת 15 סעיפים, אינה עונה על הדרישות הישראליות לפירוז מוחלט של רצועת עזה. לפיכך, לא ברור כיצד ההסכם יוכל לצאת אל הפועל.
"הסכם זה הוא צעד קריטי בדרך לכך שעזה תישלט סוף סוף על ידי ממשלה פלסטינית חדשה שתעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מועצת השלום כדי לסייע לעם הפלסטיני. במקביל, ישראל תזכה לביטחון המגיע לה, ועזה לא תשמש עוד כבסיס למתקפות טרור", כתב טראמפ ברשת החברתית Truth Social.
"זוהי אבן דרך משמעותית ביישום תוכנית 20 הנקודות של טראמפ. ההסכם יבוצע בשלבים מובנים בקפידה. עם השלמת הפירוק מנשק ייסוגו הכוחות הישראליים, וכוח הייצוב הבינלאומי יעבוד עם כוח משטרה פלסטיני חדש כדי לקחת אחריות על הבטחת שלומה של עזה, למען תושביה ושכנותיה", המשיך הנשיא.
"לפני שנה השתוללה מלחמה אלימה, התחולל משבר הומניטרי וחטופים הוחזקו בשבי אכזרי. רשמנו התקדמות היסטורית ויש עוד עבודה רבה לעשות", הוסיף טראמפ.
"אני רוצה להודות למתווכות – מצרים, קטאר וטורקיה – על מאמציהן החשובים, ובמיוחד לצוות המצוין שלי, שעבודתו הבלתי פוסקת אפשרה את פריצת הדרך ההיסטורית הזו", אמר טראמפ. "האיום שצמח מעזה בשבעה באוקטובר לא יורשה להיבנות מחדש! תחת הסכם זה, עזה תהיה סוף סוף בידיה של ממשלה פלסטינית חדשה שתשרת את עמה".
שמעתי לאחרונה שיחה בפודקאסט בין שני אמריקאים שהצטרפו אל הכנסייה בשלב מאוחר בחייהם. שניהם תיארו את הדתיות החדשה שלהם כתגובה לרוע האנושי.
העולם, אמרו, מלא אכזריות, אנוכיות, שקר ואלימות. הכנסייה מציעה להם מרחב אחר ברוחו, שבו הם מתבקשים לחשוב בצורה חיובית ומצופים לעשות טוב. היא משוחחת איתם בשפה של חסד ומעניקה להם משמעת מוסרית. הם מצאו בה קהילה שאליה הם חשים שייכות של ערכים ומעשים, וביחד הם מטפחים אחריות וסולידריות כלפי אנשים שאינם הם עצמם.
אברהם (אברום) בורג הוא סופר, מורה, לומד ופעיל פוליטי. לשעבר חבר כנסת, יושב ראש הכנסת ה-15 ויושב ראש הסוכנות היהודית. בורג רץ מרתונים, נאבק, מיעוט ואופטימי.
תכנים המתפרסמים בזירת הבלוגים של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
בשנים האחרונות מתבצעת פגיעה מהותית בזכותו של הציבור – כלי תקשורת, ארגונים ואזרחים פרטיים – לקבל מידע על פעילות השלטונות ולדעת מה עושה המדינה למענו, בשמו ובכספו. הפגיעה הזאת התבצעה כמעט בלי חקיקה כלל.
מחקר אמפירי חדש של עו"ד רחלי אדרי-חולתא, שבחן כ-4,000 עתירות חופש מידע לאורך 12 שנה, מתעד שלושה מנגנונים שצמצמו את הזכות הזאת: אי-מענה שיטתי לבקשות חופש מידע, כשבתי המשפט מסתפקים בהוצאות סמליות; עמדה פרשנית פנימית של משרד המשפטים שמעולם לא הועמדה להכרעה שיפוטית; והפסקת תיעוד של מידע שהמדינה חויבה לחשוף.
אבי בן הר הוא טכנולוג בהכשרתו, ויזואליסט בנשמתו. ציוני אופטימיסט וחוקר עולמות שלא מפסיק לתהות. "פשטות היא התחכום העילאי" - לאונרדו דה וינצ'י.
תכנים המתפרסמים בזירת הדמוקרטיה של זמן ישראל מייצגים את כותביהם בלבד. הדעות, העובדות וכל תוכן המוצג בפוסט זה הם באחריות הכותב/ת וזמן ישראל אינו נושא באחריות להם. במקרה של תלונה, אנא צרו קשר.
לנוכל נהנתניהו כל זה לא מזיז. איך אתה לא מבין את זה. כל מה שהוא צריך זה ש'גוש השינוי' לא יוכל להקים ממשלה. זה הכל. מצידו להיות ראש ממשלת מעבר לנצח (לא מעבר דירה, חלילה. בלפור. שאנחנו נש... המשך קריאה
לנוכל נהנתניהו כל זה לא מזיז. איך אתה לא מבין את זה. כל מה שהוא צריך זה ש'גוש השינוי' לא יוכל להקים ממשלה. זה הכל. מצידו להיות ראש ממשלת מעבר לנצח (לא מעבר דירה, חלילה. בלפור. שאנחנו נשלם), ששרה לא תצטרך להזמין תור במספרה והמאבטחים במיאמי יהיו על חשבוננו.
רוצים להגיב? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים לפרסם פוסט ולהגיב לכתבות? הצטרפו לזמן ישראל
רוצים שנשמור לכם את הלייקים שעשיתם? הצטרפו לזמן ישראל
לכל
תגובהופוסט
עמוד בזמן ישראל שניתן לשתף ישירות ברשתות החברתיות ולשלוח באימייל
עמוד הפרופיל הפומבי שלך ירכז את כל התגובות שפרסמת בזמן ישראל
אפשרות להגיש פוסטים לפרסום בזמן ישראל
אפשרות להגיב לכתבות בזמן ישראל
קבלו את המהדורה היומית ישירות לתיבת האימייל שלכם
בונוס:
הצטרפות לקבוצה הסגורה של זמן ישראל בפייסבוק המספקת הצצה מאחורי הקלעים של המערכת (למתחברים באמצעות פייסבוק בלבד)
עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית היא יסוד הכרחי לחברה חופשית ובריאה.
ישראל מתמודדת עם מתקפה חסרת מעצורים על יסודות הדמוקרטיה ועל כל המוסדות הממלכתיים שלה. ובמקביל, התקשורת הישראלית מאבדת את עצמאותה ואת יכולתה לבקר את השלטון. זמן ישראל הוכיח שאפשר גם אחרת: שניתן ליצור עיתונות חופשית, אחראית, ביקורתית ונחושה, המגינה על שלטון החוק ועל זכות הציבור לדעת.
תמיכתכם תאפשר לנו להמשיך לפרסם תחקירים, ניתוחים וכתבות עומק הנשענים על עובדות, ועל עבודה עיתונאית מקצועית ויסודית.
תגובות עכשיו הזמן לומר את דעתך
תגובתך פורסמה! שתפו את עמוד הפרופיל שלכם
ועכשיו אנו זקוקים לתמיכה שלך עזרו לנו להמשיך ליצור עיתונות אמינה, מקצועית וליברלית
תמכו בנו