בבוקר בהיר אחד באוקטובר, תריסר חיילי צה"ל רכובים על כמה ג'יפים צבאיים עצרו ליד בית משפחת עיסא, בכפר סאנור שבצפון הגדה המערבית.

החיילים זינקו מכלי הרכב ותפסו את טאייר עיסא ואת בנו ג'מאל ללא כל הסבר. הם אזקו את ידיהם וכיסו את עיניהם. לאחר מכן, הם בעטו בהם ודחפו אותם אל הקרקע, תוך שהם מצמידים את ראשיהם של האב והבן לעפר וסופגים אותם במבול של קללות וגידופים.

בינתיים, הגיעו לזירה חיילים נוספים, הפעם במשאית משא אזרחית גדולה.

בתיעוד יוצא דופן שצולם על ידי עובר אורח שתיעד את התקרית, נראים החיילים, כשהם לבושים בציוד קרבי מלא, דוחפים את עדר הבקר של המשפחה אל תוך המשאית. הדבר נעשה באמצעות רמפה מאולתרת שהרכיבו לוחמי צה"ל בשטח.

בתיעוד יוצא דופן שצולם על ידי עובר אורח, נראים החיילים, כשהם לבושים בציוד קרבי מלא, דוחפים את עדר הבקר של המשפחה אל תוך המשאית. הדבר נעשה באמצעות רמפה מאולתרת שהרכיבו לוחמי צה"ל בשטח

טאייר וג'מאל התחננו שוב ושוב לשוחח עם קצין בכיר או לראות צו משפטי חוקי שמאשר את החרמת 14 הפרות שלהם. למרות בקשותיהם, לא הוצג בפניהם אף מסמך כזה. במקום זאת, החיילים פשוט עזבו את המקום עם הבקר.

המשפחה טרם קיבלה בחזרה את בעלי החיים שלה, שהם מקור פרנסתה העיקרי, וככל הנראה גם לא תקבל אותם בחזרה לעולם.

חיילי צה"ל מחרימים בקר השייך למשפחת עיסא בכפר הפלסטיני סאנור שבצפון הגדה המערבית, ב-10 באוקטובר 2025, לאחר שפעילי ימין רדיקלי מקרב המתנחלים, המפעילים מאחזי חקלאות בלתי חוקיים סמוכים, אמרו לצה"ל כי הבקר נגנב מהם. בהמשך הודה צה"ל בפני בג"ץ כי החרים את הבקר שלא כחוק, לאחר שהתבקש לעשות זאת בידי המתנחלים

הפרות הוחרמו, כפי שהצבא הודה בסופו של דבר, בעקבות פנייה של שני פעילי ימין קיצוני מקרב המתנחלים. השניים מנהלים מאחזי חקלאות בלתי חוקיים בבקעת הירדן, וטענו בטענת כזב כי בעלי החיים האלה שייכים להם.

זו הייתה רק דוגמה אחת מני רבות למקרים שבהם חיילי צה"ל מסייעים למתנחלים להחרים ולגזול בעלי חיים של פלסטינים, או מפגינים נכונות פעילה לעבוד בשיתוף פעולה עם קיצונים ישראלים המבצעים פשעים חמורים אף יותר.

משקיפים ופעילי זכויות אדם מציינים כי ברחבי הגדה המערבית מתנהלת כיום פעילות מתנחלים קיצונית, ולרוב אלימה, שזוכה להגנה, לשיתוף פעולה ולעיתים אף להשתתפות פעילה מצד חיילי צה"ל.

משקיפים ופעילי זכויות אדם מציינים כי ברחבי הגדה המערבית מתנהלת כיום פעילות מתנחלים קיצונית, ולרוב אלימה, שזוכה להגנה, לשיתוף פעולה ולעיתים אף להשתתפות פעילה מצד חיילי צה"ל

יותר ויותר, צה"ל משתף פעולה באופן הדוק עם הקיצונים המקימים מאחזי חקלאות בלתי חוקיים. הצבא מציב חיילים במאחזים הללו, שמשמשים כמוקדי חיכוך ואלימות – אירועים שהצבא מכנה בלשון נקייה "מצבי חיכוך". אחד מראשי המאחזים אף הודה לאחרונה כי "חיכוך" כזה הוא למעשה כלי אסטרטגי מכוון שנועד לעקור קהילות פלסטיניות ממקומן.

כך נוצר מצב שבו חיילי צה"ל מעורבים באופן שוטף בתקריות יומיומיות של הטרדה מצד מתנחלים קיצונים. לרוב, הם בוחרים להעלים עין מהתקריות הללו או מתערבים בפעולה לטובת המתנחלים.

במקרים המטרידים ביותר, חלק מחיילי צה"ל לוקחים חלק באלימות עצמה. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב חיילים שגויסו למערך ההגנה המרחבית (הגמ"ר), יחידות המורכבות ממתנחלים בשירות מילואים שתפקידם המקורי הוא לפעול ולהגן באזורים הסמוכים לבתיהם וליישוביהם.

מתנחלים במאחז הבלתי חוקי שדה יונתן, בגדה המערבית, 16 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

בחלק מהמקרים, החיילים עצמם הם פעילי ימין קיצוני, שמנצלים את נשקם הצה"לי ומשתמשים ברובים שסופקו להם על ידי המדינה כדי לירות באזרחים פלסטינים.

בהודעה כתובה שמסר בתגובה, אמר צה"ל כי הוא "מגנה בתוקף אירועי אלימות ופשיעה ואחראי על שמירת הביטחון והסדר הציבורי ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן".

"תפקידו להגן על כלל האוכלוסיות ביהודה ושומרון ובבקעת הירדן, תוך יישום החלטות הדרג המדיני, והכול בהתאם לחוק, למשפט הבינלאומי ולצווים הצבאיים", הוסיף הצבא. "כל משרתי צה"ל, בסדיר ובמילואים, מחויבים לכך באופן מלא".

מקרי האלימות והגניבה תוארו בתגובת דובר צה"ל כ"אירועים חריגים", ש"נחקרים ביסודיות ומטופלים בהתאם לממצאים".

אולם מבקרי צה"ל טוענים כי אף שהצבא מקפיד לבדוק באופן שגרתי טענות על התנהגות פסולה, החקירות הללו כמעט אף פעם לא מבשילות לכדי העמדה לדין או הרשעות פליליות.

במקרה של משפחת עיסא, ורק בזכות העובדה שהגניבה תועדה בווידאו, ההליכים המשפטיים אכן הצליחו לחשוף את מעורבותו של צה"ל במעשה. אולם גם במקרה זה, הצדק עדיין לא יצא לאור

במקרה של משפחת עיסא, ורק בזכות העובדה שהגניבה תועדה בווידאו, ההליכים המשפטיים אכן הצליחו לחשוף את מעורבותו של צה"ל במעשה. אולם גם במקרה זה, הצדק עדיין לא יצא לאור.

תיעוד וידאו של חיילי צה"ל מפנים שלא כחוק בקר מחוות משפחת עיסא בכפר הפלסטיני סאנור שבגדה המערבית, 10 באוקטובר 2025

בעקבות עתירה שהגישה "האגודה לזכויות האזרח בישראל" לבג"ץ בנובמבר 2025, הודה הצבא במסמך רשמי שהוגש לבית המשפט בדצמבר, כי הקצין שהורה לחיילים להחרים את הבקר פעל "ללא סמכות", וכי הפעולה הייתה "בלתי חוקית".

צה"ל טען כי הבקר נלקח "מתוך אמונה כנה" שהמתנחלים הם בעליהם החוקיים של בעלי החיים. הוא הוסיף כי מאחר שמדובר באירוע של גניבה, הטיפול בתיק מצוי בסמכות המשטרה ולא בסמכות הצבא.

כיוון שלצה"ל אין סמכות חוקית לחקור תביעות בעלות על רכוש, הסביר הצבא לבית המשפט, הוא אינו יכול למלא את דרישת העותרים להשיב את בעלי החיים למשפחת עיסא. לפיכך, הטיפול בתיק הועבר למשטרה. משטרת ישראל, מצידה, עדיין לא השיבה את הפרות האבודות למשפחת עיסא.

הצבא הוסיף וציין כי הוא עדיין בודק את טענותיהם של האב והבן ממשפחת עיסא בדבר האלימות שהופעלה נגדם.

הטרדה שיטתית של קהילות פלסטיניות

המטרה המוצהרת של אותם קיצונים המקימים מאחזים בלתי חוקיים ומפעילים אלימות כלפי פלסטינים במרחב הכפרי, היא לדחוק אותם מאדמות שבבעלותם או משטחים שהם שולטים בהם או עושים בהם שימוש. כל זה הוא חלק מפרויקט פוליטי רחב הרבה יותר לביסוס שליטה יהודית מלאה על כל רחבי הגדה המערבית.

המטרה המוצהרת של אותם קיצונים המקימים מאחזים בלתי חוקיים ומפעילים אלימות כלפי פלסטינים במרחב הכפרי, היא לדחוק אותם מאדמות שבבעלותם או משטחים שהם שולטים בהם או עושים בהם שימוש

הבדואים הפלסטינים הפכו ליעד מרכזי וספציפי למאמצי העברה כפויה של אוכלוסייה (טרנספר). הסיבה לכך היא שהם רועים את עדריהם על פני שטחים נרחבים בגדה המערבית, וקהילותיהם נתפסות כמכשול פיזי שניצב בדרכה של רשת ההתנחלויות והמאחזים הבלתי חוקיים, שמתרחבת במהירות.

חיילי צה"ל מתעמתים עם פלסטינים בחרבת חומזה, מערבית לחברון, 9 ביוני 2026 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

אוכלוסיית הבדואים גם פגיעה במיוחד, מאחר שלרבים מכפריהם ולבתיהם אין שום היתרי בנייה או תוכניות מתאר מאושרות (כפי שנדרש על ידי הרשויות הישראליות המנהלות את שטח C בגדה המערבית). לפיכך, המבנים שלהם נחשבים תמיד לבלתי חוקיים בעיני הרשויות.

המצב הזה מקל משמעותית על פעילים קיצונים להטריד אותם ולהטיל עליהם אימה, וברגע שהם נמלטים בעקבות הלחץ – אותם פעילים גם מוודאים למנוע מהם לשוב לאדמתם.

בשלוש השנים האחרונות, תועדו כוחות צה"ל שוב ושוב כשהם מעלימים עין מהטרדות וממעשי אלימות שמבצעים מתנחלים קיצונים נגד קהילות אלה, ולעיתים גם מסייעים להם באופן פעיל לממש את מטרותיהם.

על פי אמנות ז'נבה ואמנות בינלאומיות נוספות, צה"ל – בהיותו הרשות הכובשת והשולטת בשטח – מחויב להגן על האוכלוסייה המקומית. חובה זו כוללת שמירה על הסדר הציבורי ומניעת הרס של רכוש פרטי. בנוסף, חל איסור מוחלט לכפות על אוכלוסייה מקומית לעזוב את אדמתה, אלא אם מדובר בפינוי זמני המהווה אמצעי ביטחוני הכרחי.

ראס עין אל-עוג'א הייתה קהילה בדואית מבוססת בדרום בקעת הירדן. אולם הטרדות אלימות ובלתי פוסקות מצד קיצונים שהקימו מאחזים בלתי חוקיים בסמוך אליה, הובילו בסופו של דבר לפינויה המוחלט מאדם בינואר השנה.

בתקרית ידועה לשמצה שהתרחשה במרץ 2025, עשרות מתנחלים פלשו לכפרון וגנבו כ-1,500 כבשים ועזים שהיו שייכים לקהילה המקומית. מדובר באחת מגניבות בעלי החיים הגדולות ביותר שתועדו עד כה בשטחים

בתקרית ידועה לשמצה שהתרחשה במרץ 2025, עשרות מתנחלים פלשו לכפרון וגנבו כ-1,500 כבשים ועזים שהיו שייכים לקהילה המקומית. מדובר באחת מגניבות בעלי החיים הגדולות ביותר שתועדו עד כה בשטחים.

protective presence activists encounter an unprecedented event in a Palestinian shepherd community? They bravely film and talk to everyone they can to achieve justice. They couldn't stop the settlers from stealing 1,000 sheep – but they documented it. pic.twitter.com/qcXlXMxYt4

— מסתכלים לכיבוש בעיניים (@Mistaclim) March 11, 2025

בתיעוד מצולם של ארגון השמאל "מסתכלים לכיבוש בעיניים" (המפרסם ראיות לאלימות מתנחלים נגד פלסטינים), ניתן לראות אדם לבוש במדי צה"ל וחמוש ברובה סער צה"לי, כשהוא נוכח במקום באותו הזמן. כמו כן, נראים בסרטון פעילי זכויות אדם שמבקשים מחיילים היושבים ברכב משוריין של צה"ל להתערב ולעצור את מעשה הגניבה – אך ללא כל הועיל.

ראס עין אל-עוג'א הייתה למעשה הקהילה הבדואית האחרונה שנותרה בדרום בקעת הירדן.

על פי נתוני ארגון זכויות האדם "בצלם", 59 קהילות פלסטיניות (המונות למעלה מ-4,000 בני אדם), נעקרו לחלוטין מבתיהן מאז אותו מועד, בשל אלימות שיטתית והטרדות מתמשכות מצד מתנחלים בשטחי C ו-B בגדה המערבית. בנוסף, כ-500 פלסטינים נוספים נאלצו לעזוב את בתיהם ב-16 קהילות שנעקרו באופן חלקי.

תבניות ההטרדה והגניבה שנראו בראס עין אל-עוג'א, חזרו על עצמן ברחבי הגדה המערבית. במקרים אלו, חיילי צה"ל הפגינו שוב ושוב את אותה האדישות שגילו באירוע של גניבת בעלי החיים ההמונית, ובמקרים אחרים הם אף השתתפו באירועים וסייעו באופן פעיל.

בתקרית חמורה נוספת של גניבת בעלי חיים על ידי מתנחלים – שככל הנראה התרחשה שוב בסיוע הצבא – תועדו חיילי צה"ל במצלמות אבטחה כשהם מלווים מתנחלים בזמן שאלה בורחים עם 150 כבשים מהכפרון ח'ירבת אל-חלאווה שבדרום הגדה המערבית. התקרית התרחשה בלילה אחד בחודש ינואר השנה.

כפי שצה"ל עצמו נאלץ להודות בעבר במקרה של משפחת עיסא, פעולות שיטור הקשורות להשבת רכוש גנוב אינן כלל בסמכותו של הצבא, ודאי לא ללא צו חוקי

צה"ל טען בתגובה לאירוע כי הכוחות הוזעקו למקום בעקבות דיווח על גניבת בעלי חיים מרועה יהודי בידי פלסטינים. אולם כפי שצה"ל עצמו נאלץ להודות בעבר במקרה של משפחת עיסא, פעולות שיטור הקשורות להשבת רכוש גנוב אינן כלל בסמכותו של הצבא, ודאי לא ללא צו חוקי (שכאמור, לא הוצג כלל בתקרית בח'ירבת אל-חלאווה).

פלסטינים בכפר ראס עין אל-עוג'ה שבגדה המערבית אורזים את חפציהם ומתכוננים לעזוב את בתיהם, לאחר שהחליטו להימלט מהתגברות אלימות המתנחלים, ביום ראשון, 11 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Mahmoud Illean)

בתגובה רשמית לפניית זמן ישראל בנושא זה, אמר צה"ל כי מקרים שבהם חיילים "חרגו מסמכותם" נבדקו, וכי "ננקטו צעדים למניעת אירועים דומים בעתיד".

הצבא גם טען כי בחלק מהמקרים שבהם הייתה מעורבות של צה"ל בתפיסת בעלי חיים, הפעולות "בוצעו על ידי המשטרה בהתאם לחוק ובליווי כוחות צה"ל", אך הוא לא פירט לאילו מקרים ספציפיים הוא מתייחס בתגובתו.

אל"מ (מיל.) דורון מיינרט, פעיל ותיק בארגון "מסתכלים לכיבוש בעיניים" שמתנדב זה מספר שנים בצוות "נוכחות מגינה" בבקעת הירדן, מספר כי הוא חזה שוב ושוב בכוחות צה"ל כשהם משתתפים באופן פעיל בהטרדת קהילות פלסטיניות כפריות.

יחידות "נוכחות מגינה", שהוקמו על ידי קבוצות וארגוני שמאל שונים, פועלות ברחבי הגדה המערבית בניסיון להעניק הגנה פיזית לפלסטינים מפני אלימות והתעמרות מצד גורמים ישראלים.

באירוע אחד שבו נכח מיינרט ביוני 2024 (גם הוא בראס עין אל-עוג'א), פשטו כוחות צה"ל ומשטרה על הכפר. הפשיטה נערכה בעקבות טענתו של זוהר סבח – פעיל קיצוני שעומד לדין בגין תקיפה של פעילי זכויות אדם ישראלים, ושספג סנקציות כלכליות מצד בריטניה ומדינות מערביות נוספות – כי רועים בראס עין אל-עוג'א הם אלו שגנבו את כבשו.

הפשיטה נערכה בעקבות טענתו של זוהר סבח – פעיל קיצוני שעומד לדין בגין תקיפה של פעילי זכויות אדם, ושספג סנקציות כלכליות מצד בריטניה ומדינות נוספות – כי רועים בראס עין אל-עוג'א הם אלו שגנבו את כבשו

לדברי מיינרט, כוחות המשטרה וצה"ל החלו תחילה להפוך ולפשפש במכלאות הצאן, והחרימו בעלי חיים אך ורק על סמך טענותיו הלא מבוססות של סבח.

חיילי צה"ל יורים גז מדמיע לעבר הכפר הפלסטיני ראס אל-עין עוג'ה שבגדה המערבית, 22 ביוני 2024 (וידאו באדיבות "מסתכלים לכיבוש בעיניים")

למחרת, קצין צה"ל ושלושה חיילים חזרו אל הכפר יחד עם סבח כדי להמשיך בחיפושים. זמן קצר לאחר מכן, הם ירו כמה רימוני גז מדמיע לעבר הכפרון, ללא כל סיבה או פרובוקציה נראית לעין, כפי שעולה מסרטון שצילם מיינרט בזירה.

חיילים, חיילים בכל מקום

העלייה הניכרת במעורבותם של חיילי צה"ל באירועי הטרדה ואלימות מצד מתנחלים נגד פלסטינים, נובעת ככל הנראה מהגיוון ההולך וגובר בסוגי הכוחות הצבאיים הנוכחים בגזרה.

בדוח שפרסם לאחרונה ארגון זכויות האדם "יש דין", המתמקד באלימות שמבצעים חיילי צה"ל, הוסבר כי לעיתים קרובות קשה מאוד – ואף בלתי אפשרי – להבחין בין חייל המשרת ביחידת הגנה מרחבית, חבר בכיתת כוננות אזרחית, או מתנחל שהחליט על דעת עצמו ללבוש מדי ב' צה"ליים. קשה גם לדעת אם אותו אדם במדים נמצא בכלל בתפקיד ובשירות פעיל באותו רגע או לא.

כיתות הכוננות מורכבות מאזרחים תושבי המקום, שהתנדבו לסייע בהגנה על ההתנחלות שבה הם מתגוררים. פעילותם מעוגנת ומאושרת תחת צו צבאי מסווג.

עד לאוקטובר 2023 חל עליהם איסור ללבוש מדים צבאיים, אך הגבלה זו הוסרה מיד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. מכיוון שהמנדט המדויק להפעלתם מוסדר בצו צבאי חשאי, הציבור אינו יודע מהן סמכויותיהם החוקיות. עם זאת, נראה כי לעיתים הם פועלים הרבה מעבר לגבולות המוניציפליים של ההתנחלויות שעליהן הם אמורים להגן.

עד לאוקטובר 2023 חל עליהם איסור ללבוש מדים צבאיים, אך הגבלה זו הוסרה מיד לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר. מכיוון שהמנדט המדויק להפעלתם מוסדר בצו צבאי חשאי, הציבור אינו יודע מהן סמכויותיהם

המצב מסתבך אף יותר, מכיוון שחלק מהמתנחלים חברים בו-זמנית גם בכיתת כוננות וגם ביחידת הגנה מרחבית צבאית, מה שיוצר בלבול כפול בכל הנוגע לסמכויותיהם החוקיות בשטח.

חיילים ומתנחלים מתאספים בכפר איד'נא, מצפון לעיר חברון שבגדה המערבית, במהלך עונת מסיק הזיתים, ב-12 באוקטובר 2025 (צילום: HAZEM BADER / AFP)

"ישראל מאפשרת באופן עקבי ושיטתי, כמדיניות ממשלתית, לטשטש במכוון את הגבולות שבין מתנחלים לכוחות צבא. בכך היא מעודדת פעולות אלימות נגד אזרחים פלסטינים בגדה המערבית, שמבוצעות על ידי מיליציות הפועלות לקידום אינטרסים של פרויקט ההתנחלות", נטען בדוח החריף של "יש דין".

לדברי מיינרט, חיילי צה"ל (מכל הסוגים והיחידות) אינם מתפקדים כבוררים ניטרליים בזמן שפורצים עימותים בין קיצונים ישראלים לפלסטינים. נהפוך הוא, הם מפגינים העדפה חד-משמעית וברורה למתנחלים, מה שמשפיע באופן אקטיבי על תגובתם, מבלי לייחס כל חשיבות לשאלה מי יזם את אירוע האלימות הראשון או למה שהוביל אליו.

"אין שום ספק שהחיילים הללו מרגישים הרבה יותר בנוח בחברת המתנחלים מאשר עם פעילי זכויות אדם או פלסטינים", הוא אמר לזמן ישראל. "הם משוחחים איתם בחברותיות, שותים איתם קפה, והחיילים ממש מבקרים במאחזים ורוכבים על החמורים של המתנחלים".

מיינרט מוסיף כי כאשר חיילים מסדיר או מילואים מוצבים לראשונה בגזרה, הם לרוב מקבלים תדריך חפיפה מרכזי הביטחון (רבש"צים) של ההתנחלויות הסמוכות. רכזי הביטחון הם אלו שלמעשה מעצבים ומבנים לחיילים את תפיסת המציאות המקומית. אותם רבש"צים פועלים מתוקף אישור של צה"ל לאבטח את ההתנחלויות ונושאים נשק מטעמו.

"חיילי צה"ל מגיעים לגזרה והם שם רק לכמה חודשים ספורים. הם לא מכירים את השטח, ולכן הם הולכים לדבר עם רכז הביטחון המקומי שמתגורר שם, כי מן הסתם הוא מכיר את הגזרה יותר טוב מהם"

"חיילי צה"ל מגיעים לגזרה והם שם רק לכמה חודשים ספורים. הם לא מכירים את השטח, ולכן הם הולכים לדבר עם רכז הביטחון המקומי שמתגורר שם, כי מן הסתם הוא מכיר את הגזרה יותר טוב מהם", הסביר מיינרט.

כך, כאשר פעילים וארגונים פונים לצה"ל כדי לדווח על מקרי אלימות או הטרדה מצד מתנחלים, לעיתים קרובות מי שיגיע ראשון לשטח יהיה דווקא רכז הביטחון המקומי. לדברי מיינרט, הרבש"ץ אז ייגש בעצמו לכוח צה"ל שקפץ למקום וידווח לו שהכול תקין, אף על פי שבשטח מתרחש באותו רגע אירוע אלים.

הטרור היהודי בשטחים הוא לא נערי גבעות סוררים. הוא נעשה בשיתוף פעולה עם הצבא.

צפו בסרטון הזה בו נערי גבעות מציתים רכב בכפר הפלסטיני דיר דבוואן כשחיילי צה"ל עומדים יחד איתם ולא עושים דבר. אם הפלסטיני היה יוצא להגן על רכושו, מה נראה לכם החיילים היו עושים?pic.twitter.com/9jcBNU95M3

— דוב מורל???? (@DovMorell) March 28, 2026

במקרים אחרים, יחידת צה"ל הנשלחת לאזור כלל לא תפעל לעצירת האלימות. היא לא תעכב את המתנחלים התוקפים, או לחלופין, היא תעכב רק את הפלסטינים המקומיים – גם כאשר המתנחלים הם אלו שפרצו ויזמו עימות אלים בתוך בית פלסטיני.

במקרים אחרים, יחידת צה"ל הנשלחת לאזור כלל לא תפעל לעצירת האלימות. היא לא תעכב את המתנחלים התוקפים, או לחלופין, היא תעכב רק את הפלסטינים המקומיים

הטרדה "מוסדית" של קהילות פלסטיניות

מעבר לאלימות הפיזית שמפעילים מתנחלים, רועים וחקלאים פלסטינים בשטח C מתמודדים לעיתים קרובות עם מעצרים והטרדות מצד כוחות צה"ל. הדבר קורה לרוב בעקבות טענות והלשנות חסרות בסיס מצד תושבי המאחזים הבלתי חוקיים, בדומה לתקרית שקרתה למשפחת עיסא.

איריס גור (61), מתנדבת בשמונה השנים האחרונות בארגון השמאל "לוחמים לשלום" בגדה המערבית, בעיקר באזור צפון בקעת הירדן.

היא תיארה מקרה מחודש מרץ האחרון, שבו חיילי צה"ל עצרו את אחמד אבו מוחסין – רועה בדואי פלסטיני מהכפרון אל-פאריסייה. המעצר התבצע כשאבו מוחסין שהה על קרקע פלסטינית פרטית שאותה הוא שוכר כחוק. זאת, בעוד מתנחל שהגיע ממאחז בלתי חוקי ששכן בסמוך למקום, הורשה להמשיך לרעות את עדריו באותה חלקה ממש ללא כל מפריע.

דובר צה"ל סירב להגיב רשמית לפנייה לשאלה מדוע אבו מוחסין נעצר.

לדברי גור, אבו מוחסין סובל מהטרדות מתמשכות מצד מתנחלים קיצונים שזוכים לגיבוי מלא ולשיתוף פעולה הדוק מצד צה"ל. המניע לכך הוא מיקומו האסטרטגי של הכפר אל-פאריסייה, שאותו (לדבריה) פועלים המתנחלים לפנות לחלוטין מתושביו.

חיילי צה"ל מחרימים מכלית מים השייכת לרועה בדואי פלסטיני בבקעת הירדן, 25 במאי 2026 (צילום: באדיבות פעילי שלום בבקעת הירדן)

בחודש מאי החרים הצבא כלי רכב השייכים לאבו מוחסין בטענה שהם שימשו לנסיעה בתוך שטחי אש מוגדרים של צה"ל. במקביל, כפי שעולה מעתירה לבג"ץ שהגישה "האגודה לזכויות האזרח בישראל" בשם תושבי האזור, הצבא נמנע מלאכוף את אותו החוק בדיוק על מתנחלים המקימים מאחזים ומנהלים פעילות רעייה ענפה בתוך אותם שטחי אש עצמם.

בתגובה רשמית לעתירות שהוגשו, טען צה"ל כי תפיסת הציוד בוצעה על נכסים שנעשה בהם שימוש בלתי חוקי בתוך "שטח אש 901". הצבא הוסיף כי אבו מוחסין יכול לקבל את רכושו בחזרה אם ישלם קנס בסך 26,000 שקלים עבור כיסוי הוצאות התפיסה. עם זאת, תגובת הצבא בחרה להתעלם לחלוטין מהטענות החמורות בדבר אכיפה סלקטיבית ומפלה של מגבלות שטחי האש נגד פלסטינים בלבד.

כלי נוסף שבאמצעותו מפעיל צה"ל כוח הוא "צווים להכרזה על שטח צבאי סגור". צווים אד-הוק אלו מוטלים על כפרים פלסטיניים שלמים. פעילים טוענים כי זוהי פרקטיקה מכוונת שנועדה לסכל את מאמציהם להגן על פלסטינים מפני אלימות מתנחלים, פעולה שלכאורה מנוגדת להחלטה עדכנית שקיבל בג"ץ בנושא.

לפי ארגוני זכויות אדם, צווים לשטח צבאי סגור מספקים למעשה כר פורה לאלימות מתנחלים. זאת מכיוון שחיילי צה"ל יעצרו פעמים רבות את פעילי זכויות האזרח המפרים את הצו כדי לסייע לתושבים הפלסטינים, אולם במקביל הם יימנעו מלעצור את אותם מתנחלים אלימים שמתעלמים גם הם מהצו.

השימוש הגובר בפרקטיקה זו בלט במיוחד במהלך עונת מסיק הזיתים של 2024. לדבריה, במקרים רבים הגיעו חיילי צה"ל ועצרו מגדלי זיתים פלסטינים ומתנדבים ישראלים מלקטוף את פרי יבולם, "ברגע שהגענו לשם"

גור מעידה כי השימוש הגובר בפרקטיקה זו בלט במיוחד במהלך עונת מסיק הזיתים של 2024. לדבריה, במקרים רבים הגיעו חיילי צה"ל ועצרו מגדלי זיתים פלסטינים ומתנדבים ישראלים מלקטוף את פרי יבולם, "ברגע שהגענו לשם".

פעילי שמאל ופלסטינים מפגינים נגד אלימות של מתנחלים קיצונים בגדה המערבית, סמוך לכפר הבדואי הלא מוכר חאן אל-אחמר, ממזרח לירושלים, 12 ביוני 2026 (צילום: Jamal Awad/Flash90)

לפני פרוץ המלחמה ומתקפת הפתע של חמאס באוקטובר 2023, מספרת גור, פעילי ארגוני השמאל נדרשו לבצע פעולות "נוכחות מגינה" רק למען רועי צאן פלסטינים שיצאו עם עדריהם לרעות בשטחים פתוחים. אולם מאז פרוץ הלחימה, הקיצוניות גברה והמתנדבים נאלצו להתחיל ולשמור גם על בתים פלסטיניים.

"אחרי 7 באוקטובר, רמת האלימות שהפגינו החיילים והמתנחלים כאחד זינקה במהירות שיא. היד החופשית והגיבוי שקיבלו החיילים והמתנחלים הפכה את האלימות לדבר שבשגרה, והיא מתרחשת ביום ובלילה. זו אלימות קיצונית שמופנית לא רק נגד הפלסטינים, אלא גם נגד פעילים ישראלים ובינלאומיים שבאים לעזור להם", מסכמת גור.

"אחרי 7 באוקטובר, רמת האלימות שהפגינו החיילים והמתנחלים כאחד זינקה במהירות שיא. היד החופשית והגיבוי שקיבלו החיילים והמתנחלים הפכה את האלימות לדבר שבשגרה, והיא מתרחשת ביום ובלילה"

צה"ל אמר מצידו בתגובה כי הצבא עושה שימוש בצווי שטח צבאי סגור "בהתאם לחוק ולהחלטות בג"ץ, ורק במצבים שבהם קיים חשש קונקרטי לביטחון האזור או להפרת הסדר הציבורי", ודחה את הטענות כאילו צווים אלו משמשים למטרות נסתרות אחרות כ"חסרות יסוד".

בתגובתו התייחס צה"ל גם לעונת המסיק בגדה המערבית, וטען כי היא התבצעה ללא הגבלות "ב-95% מהשטח". הוא הוסיף כי במקומות שבהם מגדל הזיתים נמצא בסמיכות להתנחלויות ישראליות, קטיף הזיתים חייב להיות מתואם עם כוחות הצבא "למען ביטחון הצדדים". הצבא אמר שקיימים הסדרים דומים גם לקראת עונת החריש.

סימביוזה מוחלטת בין צה"ל למאחזים

לדברי יהודה שאול, מנכ"ל משותף של ארגון "אופק", החוקר את מדיניות ישראל בגדה המערבית, צה"ל מקצה בשנים האחרונות משאבים אדירים כדי להגן על מתנחלים ועל מאחזים בלתי חוקיים.

אף שאין בנמצא נתונים קשיחים שניתן להוכיח מספרית, מעקב אחר הקצאות המימון הממשלתי בשנים האחרונות (לרבות סעיפי ציוד ביטחוני) מצביע על עלייה חדה בתמיכה המדינתית, הן בהתנחלויות חוקיות והן במאחזים בלתי חוקיים בעליל.

מבט על המאחז הבלתי חוקי שדה אפרים שבגדה המערבית, ובו מגדל שמירה צבאי ומבנה קהילתי, 8 ביולי 2024 (צילום: ג'רמי שרון)

שאול מציין כי במאחזים בלתי חוקיים רבים ברחבי הגדה פזורים חיילי צה"ל בתפקידי שמירה ואבטחה. רובם שייכים ליחידות ההגנה המרחבית המאוישות על ידי מתנחלים מקומיים. בנוסף, לתושבי מאחזים אלה יש לרוב קו תקשורת טלפוני ישיר ויעיל לחמ"ל של יחידת צה"ל בגזרה, מה שמאפשר זינוק והגנה מיידיים על המאחז.

במקרים רבים, מגלה שאול, לוחמי יחידות ההגנה המרחבית מתגוררים בעצמם באותם מאחזי חקלאות בלתי חוקיים או בהתנחלויות סמוכות אליהם.

כך, במקום להגן, המאחזים הפיראטיים משמשים כעמדות קדמיות לקיצונים המאכלסים אותם, אשר יוצאים משם לפעולות אלימות ולתקיפות יזומות על הקהילות הפלסטיניות השכנות.

באחת התקריות המחרידות שתועדו במצלמה באוקטובר 2025, אריאל דהרי, תושב המאחז הבלתי חוקי "עוז יאיר" במרכז הגדה, הכה באכזריות באמצעות אלה את עפאף אבו עוליא בת ה-52. הוא הלם בראשה בשעה שמסקה זיתים בחלקה פרטית סמוך לכפר מגוריה, תורמוס עיא.

אבו עוליא איבדה את הכרתה ופונתה עם פציעת ראש קשה לבית חולים, שם אושפזה למשך שבוע. נגד דהרי הוגש כתב אישום חמור בעבירות טרור בגין תקיפה זו.

אבו עוליא איבדה את הכרתה ופונתה עם פציעת ראש קשה לבית חולים, שם אושפזה למשך שבוע. נגד דהרי הוגש כתב אישום חמור בעבירות טרור בגין תקיפה זו

שאול מפנה את הזרקור לדוח פנימי עדכני שכלל התבטאויות של מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט. בדיון פנימי, בלוט השמיע ביקורת על הקמה של מאחזי חקלאות "פיראטיים" וחדשים, שצצו כפטריות לאחר הגשם ללא כל תיאום מוקדם עם הצבא או רשויות המדינה.

מפקד פיקוד המרכז, אלוף אבי בלוט, מימין, משוחח עם חיילים בגדה המערבית, ב-12 בנובמבר 2025 (צילום: דובר צה"ל)

מדבריו משתמע בבירור, כי ישנם עשרות מאחזי חקלאות אחרים (שאינם חוקיים לפי חוקי מדינת ישראל), אשר מוקמים בכל זאת לאור היום ברחבי הגדה המערבית תוך תיאום מלא עם צה"ל והשלטון המקומי.

חשוב להבהיר: כל ההתנחלויות זקוקות תמיד לאישור הממשלה. כל התנחלות, מאחז, או חוות רועים שלא קיבלו אישור רשמי מהקבינט נחשבים לבלתי חוקיים, והקמתם מנוגדת במובהק לחוק הישראלי.

אלא שתחקיר שפורסם בחודש דצמבר בתאגיד השידור הציבורי "כאן" שופך אור נוסף על הנעשה. סגן-אלוף ששירת שנים ארוכות בפיקוד המרכז סיפר שם לעיתונאים, כי הצבא החל למעשה לשתף פעולה עם הקמתם של מאחזי חקלאות בלתי חוקיים, מיד עם מינויו של בלוט למפקד הפיקוד ביולי 2024.

"החל מיולי 2024, התחיל להיבנות מנגנון מסודר להקמת חוות בתיאום עם פיקוד המרכז. יש צווים בפועל שמאשרים התיישבות בשטח – זהו תהליך מובנה ומסודר לחלוטין", התוודה הקצין, שבחר להישאר בעילום שם, בפני כתבי הערוץ.

דובר צה"ל, בצעד חריג, לא הכחיש את הטענות הללו בתגובתו לכתבה. במקום זאת, הוא טען כי האלוף בלוט "פועל בהתאם לחוק ולסמכויות שנקבעו בתפקידו, וכל החלטה לגבי פינוי או אישור של התיישבות נעשית בהתאם לנהלים, בשיתוף הדרג המדיני או באישורו המלא".

דובר צה"ל לא הכחיש את הטענות הללו בתגובתו לכתבה. במקום זאת, הוא טען כי האלוף בלוט "פועל בהתאם לחוק ולסמכויות שנקבעו בתפקידו, וכל החלטה לגבי פינוי או אישור של התיישבות נעשית בהתאם לנהלים"

צה"ל והמנהל האזרחי (הכפוף למשרד הביטחון) אכן מפנים בחלק קטן מהמקרים מאחזים פיראטיים שהוקמו באופן פראי וללא תיאום מוקדם עם הרשויות המקומיות והמדינה.

כוחות צה"ל מתעמתים עם פלסטינים במהלך הפגנה בח'ירבת חומסה, מערבית לחברון שבגדה המערבית, 9 ביוני 2026 (צילום: Wisam Hashlamoun/Flash90)

אך מתוך 185 מאחזים בלתי חוקיים חדשים שהוקמו בשלוש וחצי השנים האחרונות בלבד, ארגון השמאל "שלום עכשיו" מעריך כי לא פחות מ-160 מתוכם הוקמו בשיתוף פעולה מלא עם רשויות המדינה או הרשויות המקומיות. מסיבה זו, אותם מאחזים גם לא יועדו וסומנו להריסה.

מלבד הסיוע בהקמת מאחזים "מתואמים", פיקוד המרכז של צה"ל ומשרד הביטחון מתאמים מול הרשויות המוניציפליות של ההתנחלויות מהם הקריטריונים לקבלת ציוד. כלומר, הם קובעים אילו מאחזי חקלאות בלתי חוקיים זכאים לקבל מהממשלה ציוד אבטחה ותשתיות אזרחיות מתקדמות: מטרקטורונים, דרך זרקורים כבדים, אמצעי לראיית לילה, רחפנים משוכללים, ציוד קשר ואנטנות, עמדות תצפית, מכולות מים, גנרטורים ואף יותר מכך.

מכתב רשמי שהוציא היועץ המשפטי למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בחודש נובמבר 2024, מאשר כי למעשה אלוף פיקוד המרכז הוא הגורם המוסמך לאשר אילו מאחזים יוכלו לקבל ציוד ביטחוני

מכתב רשמי שהוציא היועץ המשפטי למשרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות בחודש נובמבר 2024, מאשר כי למעשה אלוף פיקוד המרכז הוא הגורם המוסמך לאשר אילו מאחזים יוכלו לקבל ציוד ביטחוני.

תחת ממשלת ישראל הנוכחית, ציוד מסוג זה חולק למאחזים בשווי כולל של עשרות מיליוני שקלים, באמצעות תקציבי משרד ההתיישבות והמשימות הלאומיות.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', אשר מוביל באופן אקטיבי את חזון הרחבתן המסיבית של ההתנחלויות בגדה המערבית כשר במשרד הביטחון, שיבח פומבית באחד מטקסי החלוקה את מאחזי החקלאות על "תפיסת שטחי ענק" באזור. באירוע חלוקה אחר הצהיר כי הציוד הממלכתי ניתן על מנת לסייע למנהלי המאחזים ולתושביהם "להעמיק את אחיזתנו בארץ ישראל".

השרה למשימות לאומיות ולהתיישבות אורית סטרוק, שנייה מימין, ושר האוצר בצלאל סמוטריץ', שלישי משמאל, משתתפים בטקס במאחז החקלאי הבלתי חוקי חוות מיתרים, שבו נמסרו טרקטורונים להתנחלויות ולמאחזים חקלאיים בלתי חוקיים, 3 באפריל 2025 (צילום: פרדי ברמי)

"המתיישבים הגיבורים והחלוצים שחיים כאן עושים ציונות אדירה, והם זקוקים לביטחון, הם צריכים רכיבי ביטחון, והם בטח שלא אזרחים סוג ב'. אנחנו כאן כדי לבנות איתם וליישב איתם את הארץ", הצהיר סמוטריץ'.

אירוע אחד שהתרחש במרץ השנה, ממחיש טוב מכל כיצד התיאום הממוסד וההדוק הזה בין צה"ל, ממשלת ישראל, והמתנחלים הקיצוניים, משפיע במישרין על הפלסטינים המתגוררים בכפרים.

בסרטון וידאו שתיעד את האירוע, שהתרחש בצפון בקעת הירדן, נראה מתנחל חמוש באקדח רודף אחרי רועים פלסטינים תוך שהוא מכוון את נשקו האישי ישירות אליהם במטרה להטיל עליהם אימה ולגרש אותם מהאזור

בסרטון וידאו שתיעד את האירוע, שהתרחש בצפון בקעת הירדן, נראה מתנחל חמוש באקדח רודף אחרי רועים פלסטינים תוך שהוא מכוון את נשקו האישי ישירות אליהם במטרה להטיל עליהם אימה ולגרש אותם מהאזור.

על הטרקטורון שעליו רכב התוקף, ניתן היה לראות באופן ברור שלט המצהיר כי כלי הרכב הוענק לו במתנה על ידי "משרד ההתיישבות" (ככל הנראה הוענק לו בחודשים האחרונים). דרור אטקס, חוקר ופעיל מרכזי העוקב אחר פיתוח ההתנחלויות, אמר כי המתנחל האלים הגיע ככל הנראה ממאחז החקלאות הבלתי חוקי הסמוך, "שירת עשבים".

"כל אחד היה נוטה לחשוב שהסיבה שצה"ל ממוקם בגדה המערבית היא כדי להילחם בטרור הפלסטיני. אבל המציאות בשטח מוכיחה שהוא שם כדי להגן על מתנחלים אלימים ולאפשר להם להשתלט באופן גורף על קרקעות. היום זה הפך לחלק מהותי ממשימת צה"ל", מאשים שאול מארגון אופק.

בתגובה לטענות, ארגון מועצת יש"ע המייצג את המועצות המוניציפליות של ההתנחלויות בגדה, הדגיש כי תושבי החוות והמאחזים, לצד מתיישבי ההתנחלויות הוותיקות, הם "אזרחים שומרי חוק", אשר מתמודדים מדי יום ביומו עם טרור אכזרי – הכולל בקבוקי תבערה, יידויי אבנים, הצתות, פריצות וגניבות חקלאיות.

לא הכרתי את הסרטון הזה האמת (זה מה שקורה בזמנים של אינפלציה), אז שתי הערות:
1. תגדילו את התמונה ותראו מי קנה את הריינג'ר שהוא הגיע איתו למקום.
2. התצ"א מראה איפה הארוע הזה מתרחש. הכל כמובן אדמות פרטיות טאבו של פלסטינים. הכי סביר שהמחבלון הצעיר הגיע ממאחז הטרור "שירת העשבים". https://t.co/gkjPCCbG5W pic.twitter.com/7QoZJZnDkA

— Dror Etkes (@dror_etkes) March 18, 2026

"ברובם המכריע מדובר בפיגועי טרור המקבלים חסות ותמיכה כלכלית מהרשות הפלסטינית ומאיראן", ציין דובר מועצת יש"ע. "למרות מתקפות הטרור הבלתי פוסקות נגדנו, עמדת מועצת יש"ע הייתה ונשארה צלולה וברורה: האחריות העליונה למאבק בטרור ולאכיפת החוק מוטלת אך ורק על המדינה ועל גופי הביטחון הרשמיים".

יש לציין כי מועצת יש"ע בחרה להתעלם משאלותיו הישירות של זמן ישראל, שבהן התבקשה להבהיר האם היא מגנה את אירועי האלימות מצד מתנחלים, והאם בכוונתה לפעול אקטיבית למניעתם.

סוגיה זו חשובה שבעתיים, לאור העובדה שהמועצות המוניציפליות שאותן מייצג הארגון, שותפות בפועל להקמה ולמימון של אותם מאחזים בלתי חוקיים – מהם יוצאת למעשה רוב אלימות המתנחלים.

יצירת "חיכוך" כטקטיקה יזומה

מאז הקמתן הראשונית של ההתנחלויות בגדה המערבית בעקבות כיבוש השטח במלחמת ששת הימים ב-1967, מתנחלים ויישובים היו יעד קבוע לטרור פלסטיני רצחני. פיגועים אלו כוללים חדירות קטלניות לתוך בתים פרטיים, וירי בנשק חם ויידוי אבנים קטלני לעבר כלי רכב ישראלים שחולפים בכבישי הגדה.

איום הטרור הממשי והמתמיד לא רק שימש לאורך השנים כהצדקה וצידוק להרחבת מפעל ההתנחלויות ולהקמתם של מאחזים חדשים, אלא הוא יצר משוואה חדשה בשטח: כל עימות או מגע בין ישראלי לפלסטיני, באשר הוא, יגרור באופן אוטומטי התערבות והגנה צבאית של כוחות צה"ל.

איום הטרור לא רק שימש לאורך השנים כהצדקה להרחבת מפעל ההתנחלויות, אלא הוא יצר משוואה חדשה בשטח: כל עימות או מגע בין ישראלי לפלסטיני, יגרור באופן אוטומטי התערבות והגנה צבאית של כוחות צה"ל

התוצאה ההרסנית של מצב זה, פעמים רבות, היא שהאוכלוסייה הפלסטינית מוצאת את עצמה קורבן כפול לאלימות: הן מצד מתנחלים קיצוניים שלוקחים את החוק לידיהם, והן מצד החיילים עצמם שמוצאים עצמם מאבטחים ומסייעים (לעיתים בעל כורחם) לפעילות העבריינית של המתנחלים.

מתנחלים ישראלים באזור הכפר סעיר שבגדה המערבית, סמוך לחברון, 23 באוקטובר 2025 (צילום: AP Photo/Leo Correa)

"הכלל הראשון והכי חשוב שלנו בגבעות הוא שאנחנו חייבים להרחיק את 'קו המגע' עם האויב", הצהיר אלישע ירד – פעיל מרכזי בארגון והקמת מאחזים – בריאיון לפודקאסט "על המשמעות" בחודש מרץ האחרון. "קו המגע הוא בעצם רדיוס היקפי שחייב כל הזמן לנוע קדימה. אם הוא לא מתקדם, אין בזה שום תועלת".

"ענף רעיית הצאן הוא חוד החנית שלנו בהתקדמות הזו", הסביר ירד את הטקטיקה המחתרתית: קניית עדרים של כבשים ועזים עבור המאחזים השונים, במטרה להוציא אותם למרעה על פני שטחי ענק בלתי מיושבים, כאמצעי "רך" לביסוס אחיזה יהודית חדשה ולהרחבת אזורי המגע מול הכפרים הערביים.

בדבריו הגדיר זאת ירד באופן ציורי וקולע:

"במקום שאני אאלץ ללכת כל ערב הביתה, לזמן ישיבת חירום דחופה ביישוב, ולשבור את הראש איך בולמים את ההתקדמות של הפלסטינים או מסכלים ניסיונות של פיגועים מצידם, יצרנו מצב הפוך. עכשיו הם (הפלסטינים) אלו שהולכים כל ערב הביתה בחרדה, מתכנסים לישיבות חירום, ודנים מה עושים עם המתנחלים שמתקדמים להם אט-אט לתוך הגזרה ומנסים לכבוש עוד הר ועוד גבעה סביב הכפר שלהם".

באופן פרדוקסלי, התקופה שבה נרשמה פריחת המאחזים הבלתי חוקיים הגדולה ביותר, התרחשה במקביל לתקופה שבה רמת הטרור הפלסטיני והפיגועים נגד ישראלים בגדה המערבית הייתה בשפל היסטורי.

באופן פרדוקסלי, התקופה שבה נרשמה פריחת המאחזים הבלתי חוקיים הגדולה ביותר, התרחשה במקביל לתקופה שבה רמת הטרור הפלסטיני והפיגועים נגד ישראלים בגדה המערבית הייתה בשפל היסטורי

מנגד, תקיפות המתנחלים נגד פלסטינים באותה תקופה קפצו בשיעור תלול וחמור במיוחד.

כלי רכב שרופים במגרש גרוטאות שהוצת בידי מתנחלים בחווארה, ליד שכם שבגדה המערבית, 21 בנובמבר 2025 (צילום: JAAFAR ASHTIYEH / AFP)

על פי נתוני צה"ל הרשמיים, בשנת 2025 נרשמו בסך הכול 1,015 אירועי יידוי אבנים והשלכת בקבוקי תבערה על ידי פלסטינים. מדובר בירידה מתמשכת בהשוואה ל-1,230 אירועים בשנת 2024, ול-3,256 אירועים בשנת 2023.

הנתון מקבל פרספקטיבה משמעותית עוד יותר כשמשווים אותו לשנת 2021, אז דווח על לא פחות מ-8,633 אירועים דומים. ירידה במגמה זו נצפתה גם ביחס לניסיונות פיגוע מסוגים אחרים.

אולם, כפי שמודה ירד בגילוי לב, צעירי הגבעות שמקימים ומנהלים את המאחזים יוזמים במכוון פרובוקציות, הטרדות ואלימות כלפי תושבי הסביבה, כשיטה ופרקטיקה לדחוק את הפלסטינים המקומיים החוצה מהאזור.

"אנחנו יוזמים חיכוך בצורה חד-משמעית ומודעת; ואנחנו גם ממש גאים בזה", הכריז ירד בפודקאסט.

המבקרים מתריעים כי כאשר כוחות הצבא מוקפצים להגיב למקרי ה"חיכוך" הללו, קיים סיכוי גבוה מאוד שפעולתם בשטח רק תתרום בסופו של דבר לאג'נדה של המתנחלים הקיצוניים.

המבקרים מתריעים כי כאשר כוחות הצבא מוקפצים להגיב למקרי ה"חיכוך" הללו, קיים סיכוי גבוה מאוד שפעולתם בשטח רק תתרום בסופו של דבר לאג'נדה של המתנחלים

"אם האג'נדה של אלישע ירד היא לצעוד במכוון אל (העיירה הפלסטינית) דיר דיבוואן כדי לייצר חיכוך ותסיסה, ולקבל גיבוי והגנה צבאית מהצבא – ואם התפקיד של צה"ל בגזרה הוא אכן לספק הגנה לאותן כנופיות – המשמעות בפועל היא שצה"ל הופך באופן אקטיבי (דה-פקטו) לזרוע הביצועית של המשימה שלהם", קובע נחרצות שאול מארגון אופק.

אלישע ירד, פעיל מוביל במאחז הבלתי חוקי רמת מגרון, עומד בין ההריסות, בעוד פעילים ברקע בונים מחדש את הבתים שנהרסו, 16 באוגוסט 2022 (צילום: ג'רמי שרון)

דוגמה מובהקת לדינמיקה המסוכנת הזו תועדה בחודש פברואר האחרון, בכפר הפלסטיני מוח'מאס.

בתיעוד מצלמות אבטחה שפורסם, נראים מתנחלים קיצונים שיצאו ממאחזים סמוכים (כשביניהם לכאורה גם אלישע ירד עצמו) פולשים לשולי הכפר מוח'מאס, פורצים לתוך מכלאות צאן, משחררים עדר של כ-350 כבשים, ומוליכים אותו ישירות בחזרה לכיוון המאחזים שלהם.

לפי עדויות של תושבים ונוכחים במקום, בין הקבוצה שלוקחת חלק בשוד האלים היה נוכח גם רכז הביטחון (רבש"ץ) של אחד מהמאחזים הבלתי חוקיים, שהיה חמוש ברובה סער.

עם היוודע דבר הגניבה, מיהרו גברים פלסטינים תושבי המקום לזירה בניסיון לעצור את גזל עדרם. מיד עם הגעתם, התלקחה במקום תגרה אלימה בין שני המחנות.

חיילי צה"ל שהוקפצו לאירוע בחרו לפזר את ההתקהלות על ידי ירי נרחב של גז מדמיע, והדיפת הפלסטינים הרחק מאזור מכלאות הצאן שנגזל (ולא, למשל, מעצר של השודדים), כך העידו נוכחים בתקרית.

חיילי צה"ל שהוקפצו לאירוע בחרו לפזר את ההתקהלות על ידי ירי נרחב של גז מדמיע, והדיפת הפלסטינים הרחק מאזור מכלאות הצאן שנגזל (ולא, למשל, מעצר של השודדים), כך העידו נוכחים בתקרית

סרטון התיעוד מהאירוע (שפורסם באתר "הארץ") מציג תמונה אבסורדית שבה מתנחלים וחיילים עומדים בצוותא ומשוחחים בשלווה. בשלב מסוים, נראים המתנחלים מורים לחיילים ומכוונים אותם להתקדם אל עבר תושבי מוח'מאס, שניסו להציל את רכושם ולהשיב לעצמם את הכבשים.

תיעוד: פלסטינים זורקים אבנים לפני הירי אתמול בשטחי מרעה ליד רמאללה שממנו נהרג נסראללה אבו סיאם, תושב הכפר מוחמאס. בצה"ל עורכים תחקיר של מפקד החטיבה ומפקד אוגדת איו"ש לגבי זהות היורה – חייל הגנה מרחבית או מתנחל@HGoldich pic.twitter.com/Ryxz7iLmE2

— כאן חדשות (@kann_news) February 19, 2026

באותו יום קטלני נהרג נסראללה אבו סיאם (19), תושב מוח'מאס, ושלושה מחבריו לכפר נפצעו. הפגיעות נגרמו ככל הנראה מירי חי של המתנחלים כאשר הפלסטינים ניסו למנוע מהם לבזוז את העדר.

עאד אבו עלי, שמשפחתו היא מבעלי המכלאות שנפרצו, סיפר לעיתונאים כי הותקף והוכה באכזריות על ידי לוחמי צה"ל, שלמעשה אבטחו בגופם את הגנבים בזמן שמלטו את הכבשים.

עאד אבו עלי, שמשפחתו היא מבעלי המכלאות שנפרצו, סיפר לעיתונאים כי הותקף והוכה באכזריות על ידי לוחמי צה"ל, שלמעשה אבטחו בגופם את הגנבים בזמן שמלטו את הכבשים

צה"ל בחר שלא להגיב ולהתייחס להאשמות כשהופנתה אליו שאילתה מטעם זמן ישראל. לפי הידוע, טרם מוצתה חקירה משותפת של צה"ל ומשטרת ישראל בעניין.

כשהמתנחל והחייל הם אותו אדם

מקרי האלימות החמורים ביותר שבוצעו על ידי חיילי צה"ל כנגד אזרחים פלסטינים מיוחסים ישירות לחיילי יחידות ההגנה המרחבית (הגמ"ר).

יחידות מיוחדות אלו הוקמו היסטורית בישראל כדי לאפשר לאזרחים להגן על יישובי גבול רגישים, והן מורכבות ומאוישות בלעדית על ידי תושבי אותם היישובים.

עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023, החליט צה"ל להסיט את רוב הכוחות שהיו ממוקמים עד אז דרך קבע בגדה המערבית אל חזיתות הלחימה בעזה ובגבול הצפוני. כפתרון לפער המבצעי שנוצר, גייס הצבא אלפי מתנחלים למילואים מהירים ושילב אותם בתוך יחידות ההגנה המרחבית.

חייל עומד על המשמר במהלך טקס החנוכה של ההתנחלות יציב, סמוך לעיירה הפלסטינית בית סאחור שבגדה המערבית, 19 בינואר 2026 (צילום: AP Photo/Ohad Zwigenberg)

הם קיבלו אישור מלא לפעול מבצעית בתוך ההתנחלויות שבהן התגוררו ובסביבתן, כשהצבא מספק להם ציוד לחימה צה"לי תקני, מדי ב', רכבי ביטחון, ורובי סער. על פי נתוני ארגון זכויות האדם "יש דין", מערך כוחות ההגמ"ר מנה בשיאו כ-7,000 חיילי מילואים אזרחיים.

היקף הפעילות והסמכות של כוחות ההגמ"ר התרחב בהדרגה מאז. כיום הם אינם רק יושבים בש"ג של היישוב, אלא מנהלים סיורים מבצעיים חמושים, מקימים מחסומים ניידים בכבישים, ומבצעים פשיטות משטרתיות בתוך כפרים פלסטיניים (כמו חיפוש אחר כלי נשק בלתי חוקיים).

היקף הפעילות והסמכות של כוחות ההגמ"ר התרחב בהדרגה מאז. כיום הם אינם רק יושבים בש"ג של היישוב, אלא מנהלים סיורים מבצעיים חמושים, מקימים מחסומים ניידים בכבישים, ומבצעים פשיטות בתוך כפרים

מאחר שיחידות אלו מאוישות במתנחלים הגרים סביב הגזרה, עולה החשש הכבד כי במסגרתן פועלים ומשרתים בדיוק אותם פעילים קיצוניים שמקימים במקביל את המאחזים הבלתי חוקיים ומתנכלים ומתקיפים את הפלסטינים בסביבה.

אף שמדובר בלוחמים הכפופים באופן מלא לשרשרת הפיקוד של צה"ל, מבקרים מאשימים את יחידות ההגמ"ר בהתנהלות של מיליציה חמושה ועבריינית; כוח הפועל להשגת האג'נדות של המתנחלים מול הפלסטינים, אך מגובה בסמכות השלטונית והחוקית המלאה של צה"ל.

אותן יחידות הגמ"ר הן בדרך כלל הראשונות להקפצה ולהגעה לאירועי ה"חיכוך" בכפרים פלסטיניים, וישנן אינספור עדויות לכך שהן סיפקו לחבריהם המתנחלים שיזמו את התקיפה, מטריית הגנה חמושה וגיבוי מלא כלפי הפלסטינים.

בחודש מרץ השנה, לוחם מילואים ששירת ככל הנראה כחייל הגמ"ר, ירה למוות בשני אזרחים פלסטינים מהכפר קריות שבמרכז הגדה, בעיצומו של עימות אלים (עוד אירוע שצה"ל הגדיר בלקוניות כ"חיכוך").

חיילי צה"ל עומדים מאחורי מתנחל רעול פנים המניף רוגטקה ומשליך אבנים לעבר פלסטינים שהתאספו למסיק הזיתים השנתי, במהלך תקיפת מתנחלים ישראלים על הכפר ביתא שבגדה המערבית, מדרום לשכם, ב-10 באוקטובר 2025 (צילום: Jaafar Ashtiyeh/AFP)

עימות זה התלקח לאחר שמתנחלים פרצו על גבי דחפור אל תוך מטע זיתים פרטי סמוך הנמצא בבעלותם של תושבי הכפר.

על פי הודעה רשמית שפרסם הצבא, תושבים פלסטינים נזעקו אל המטע כדי למנוע בגופם את הרס העצים, והחלו ליידות אבנים ולתקוף את כלי הצמ"ה (ציוד מכני הנדסי).

אולם, מעדויות של עוברי אורח שנאספו על ידי ארגון בצלם, עולה תמונה מורכבת ואלימה הרבה יותר: קבוצה גדולה של 10 עד 15 מתנחלים פלשה לאחר מכן פיזית אל תוך גבולות הכפר קריות.

בין הפולשים היה גם אותו איש מילואים החמוש ברובה סער. בארגון "יש דין" מעריכים כי מדובר במתנחל מאזור, שבאותו זמן שימש כאחראי על ביטחון הקהילה באחת מיחידות ההגמ"ר המקומיות.

תחקיר "בצלם" חושף כי חלק מהמתנחלים שפלשו לכפר התחילו ליידות בשיטתיות אבנים כבדות לעבר הבתים עצמם. כאשר בתגובה, הפלסטינים החלו להדוף אותם ביידוי אבנים משלהם, איש המילואים (שהיה על מדים) הרים את נשקו.

הוא ירה בראשו של מוחמד מועמר, תושב המקום בן 52, ופצע באורח קשה מירי באזור האגן גם את אחיו, פהים מועמר בן ה-47. הירי התבצע בזמן ששני האחים עמדו בסמוך לשער הכניסה לחצר ביתו של מוחמד

הוא ירה בראשו של מוחמד מועמר, תושב המקום בן 52, ופצע באורח קשה מירי באזור האגן גם את אחיו, פהים מועמר בן ה-47. הירי התבצע בזמן ששני האחים עמדו בסמוך לשער הכניסה לחצר ביתו של מוחמד.

???? Happening now: Settler terrorists opened live fire, killing two brothers inside their home in Qaryut village near Nablus. Reports indicate the terrorists are still in the village while the IDF stands by. Iran? Lebanon? Nothing stops ethnic cleansing from moving forward. pic.twitter.com/sIw1mMGpLX

— Breaking the Silence (@BtSIsrael) March 2, 2026

שני האחים – מוחמד שהיה אב לשישה, ופהים שהיה אב לחמישה – מתו מפצעיהם ונהרגו. אח שלישי שהיה במקום נורה גם הוא על ידי אותו חייל (אך החלים ונשאר בחיים), בזמן שמתנחל קיצוני אחר (שלא במדים) ירה ופצע נער בן 15 מתושבי הכפר.

צה"ל פתח בחקירה פלילית אודות המקרה והפקיע את הנשק מידי החייל.

לפי הנתונים שאסף ארגון יש דין, מתוך 12 אזרחים פלסטינים שנרצחו מידי מתנחלים במהלך השנה הנוכחית, לא פחות משבעה נהרגו על ידי חיילים המשרתים ביחידות ההגמ"ר.

מעבר למקרי ההרג, יחידות ההגמ"ר היו מעורבות לא אחת גם בהטרדות, ונדליזם והרס שיטתי של ציוד פלסטיני.

בחודש מרץ 2025, מתנחלים השתוללו וביצעו פוגרום בכפר ג'ינבה. הפורעים תקפו והכו באכזריות שלושה מתושבי הכפר. התקרית התלקחה בעקבות סכסוך ואלימות שפרצו מוקדם יותר באותו היום בין מתנחלים למקומיים.

במרץ 2025, מתנחלים השתוללו וביצעו פוגרום בכפר ג'ינבה. הפורעים תקפו והכו באכזריות שלושה מתושבי הכפר. התקרית התלקחה בעקבות סכסוך ואלימות שפרצו מוקדם יותר באותו היום בין מתנחלים למקומיים

זמן קצר לאחר תקיפת המתנחלים, כוח הגמ"ר נכנס לתוך ג'ינבה וביצע גל מעצרים. הכוח עצר 22 גברים ונערים מבני הכפר בחשד שהשתתפו בתגרה בבוקר. החיילים אזקו וכיסו את עיני העצורים, וגררו אותם למעצר בבסיס צבאי קרוב.

כוחות צה"ל מבצעים מעצרים בכפר הפלסטיני ג'ינבה שבדרום הגדה המערבית, 28 במרץ 2025 (צילום: צילום מסך: X, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)

במקביל, דובר צה"ל בחר אז שלא להתייחס לפניית התקשורת האם איש מהמתנחלים הקיצוניים שחוללו את הפוגרום האלים בג'ינבה בכלל עוכב לחקירה או נעצר.

באותו הלילה, אחרי חצות, יחידת ההגמ"ר פשטה שנית על הכפר ג'ינבה וביצעה מעשי ונדליזם קשים במרחב הציבורי ובבתים: הכוח זרע הרס באחד הבתים, ריסק והשמיד עשרות קילוגרמים של תוצרת חקלאית מקומית (ביניהם יוגורט, חמאה ופחי שמן זית).

הם אף השחיתו בזדון את מבנה בית הספר המקומי (שהוקם במימון ממשלת איטליה), ופרצו בזעם למרפאת הכפר, שם שברו והרסו תשתיות בנייה וציוד רפואי חיוני.

לאחר שהאירוע נחקר, צה"ל דיווח כי הדיח והעמיד לדין משמעתי כמה קצינים וחיילים בשל העבירות החמורות של השחתת הרכוש בתקרית.

מיינרט מאשר ומשתף כי ראה במו עיניו חיילי הגמ"ר כשהם מטרידים באלימות מילולית חקלאים פלסטינים, ומונעים מהם באופן פעיל לבצע עבודות חקלאיות פשוטות בחלקותיהם

מיינרט מאשר ומשתף כי ראה במו עיניו חיילי הגמ"ר כשהם מטרידים באלימות מילולית חקלאים פלסטינים, ומונעים מהם באופן פעיל לבצע עבודות חקלאיות פשוטות בחלקותיהם. במקרים אחרים שתיעד, לוחמי מילואים של ההגמ"ר עמדו והסתכלו בחיבוק ידיים בזמן שקיצונים הבעירו ושרפו יבול של פלסטינים במטעים, או שדדו את יבולם. לעיתים החיילים אף סיפקו בפועל חוצץ הגנה חמוש סביב אותם מתנחלים פולשים.

"ברוב הפעמים, יחידות ההגמ"ר מתפקדות פשוט כחברת אבטחה של המתנחלים, ונותנות להם לעשות כל מה שעולה על רוחם ללא התערבות", הוא קובע.

מתנחלים מתפרעים ותוקפים את כוחות הביטחון בעת פינוי מבנים לא חוקיים בגדה המערבית, 17 בנובמבר 2025 (צילום: חיים גולדברג/פלאש90)

אך עבור פעילים ומתנדבים כמו גור, הבעיה חמורה הרבה יותר ואינה מצטמצמת רק לחיילי ההגמ"ר או למדים הצבאיים. לראייתה, האופן שבו מדינת ישראל והחברה כולה מתייחסות ומרשות התעמרות בפלסטינים במרחב הכפרי הוא שיקוף אותנטי של חולי לאומי עמוק.

"בעבר נהגנו לומר ולחשוב ש'הצבא הוא בסך הכול ראי של החברה הישראלית', ולצערי הרב, האימרה הקלישאתית הזו נכונה גם לימים אלה", אמרה בעצב גדול.

"אם ננסה למכור לעצמנו סיפורים שזה 'רק גדוד אחד ספציפי', או שזו 'אוגדה בעייתית אחת' – לא, חברים, ממש לא. אלו הפנים האמיתיות של הצבא הישראלי בכל הגזרות ביהודה ושומרון, והמשמעות היא שזהו למעשה פרצופה של החברה הישראלית כולה".

תגובת מועצת יש"ע

מועצת יש"ע דרשה לפרסם את תגובתה בשלמותה (אשר מתייחסת ספציפית לתקריות שנסקרו במוח'מאס, בג'ינבה ובתורמוס עיא):

"הניסיון לייצר האשמה מערכתית כוללת בהסתמך על שלושה אירועים נפרדים ונקודתיים, שהתרחשו לאורך תקופה של קרוב לשנה וחצי, אירועים שגם ההקשר העובדתי המלא והכולל שלהם כלל לא תואר לציבור, הוא ניסיון פסול שאינו משקף בשום צורה את המציאות היומיומית ביהודה ושומרון.

"המציאות האמיתית בשטח, היא שהאזרחים והתושבים במאחזי החקלאות, וכמובן התושבים ביישובים החדשים והוותיקים, הם כולם אנשים שומרי חוק. בכל יום ויום, הם מוצאים את עצמם מול פיגועי טרור רצחניים: מיידוי אבנים מאסיבי, דרך השלכת בקבוקי תבערה ועד למקרי הצתות ופגיעה שיטתית ופלילית ברכוש החקלאי. מדובר ברובם המוחלט בפיגועי טרור מתוכננים הממומנים וזוכים לגיבוי ישיר מהרשות הפלסטינית וממדינת איראן.

"למרות רצף הטרור האכזרי הזה, עמדתה הרשמית של מועצת יש"ע הייתה ונותרה חד-משמעית וברורה לחלוטין: סמכות האכיפה והמאבק בטרור מוטלות באופן בלעדי על כתפי מדינת ישראל ועל זרועות הביטחון והחוק שלה.

"מועצת יש"ע נחושה ותמשיך לפתח, לבנות וליישב בביטחה את ארץ האבות. שום ניסיון מגמתי לעוות ולהציג באור שלילי את מציאות החיים המורכבת ביהודה ושומרון לא יגרום לנו לסטות מדרכנו".