ב"וול סטריט ג'ורנל" דווח כי ארצות הברית בוחנת מחדש את היקף נוכחותה הצבאית בכוויית, על רקע המלחמה מול איראן והתקיפות החוזרות ונשנות נגד האמירות.

בעשורים שחלפו מאז שחרור כוויית במלחמת המפרץ הראשונה, היא הייתה אחד המרכזים הלוגיסטיים הגדולים ביותר של צבא ארה"ב בעולם, ואירחה אלפי חיילים, טנקי אברמס וארטילריה כבדה.

הנוכחות הצבאית האמריקאית העניקה לכוויית תחושת ביטחון, מתוך אמונה ששכן גדול וחזק ממנה לא יוכל לאיים עליה שוב לעולם, אך המלחמה עם איראן ערערה את ההסדר הזה. 

גורמים אמריקאים המעורים בפרטים מסרו כי ארה"ב בוחנת כעת מחדש את היקף נוכחותה באמירות, אף שגורמים רשמיים בכוויית הצהירו כי הם עדיין זקוקים למחויבות איתנה של תמיכה אמריקאית.

טהרן כתשה את כוויית במאות טילים וכטב"מים, שכוונו לתחנות הכוח ולמתקני ההתפלה שלה, לנמל התעופה הבינלאומי ולנמל במפרץ הפרסי, וכן קטעה את ייצוא הנפט שלה דרך מצר הורמוז.

ארה"ב מסרה כי מערכות ההגנה האווירית מתוצרת אמריקאית יירטו את רוב המטחים האיראניים והצילו את חייהם של אינספור בני אדם. עם זאת, המתקנים האמריקאיים משכו תקיפות איראניות חוזרות ונשנות, ובהן אחת בחודש מרץ שבה נהרגו שישה אנשי צבא אמריקאים, באחת ההתקפות הקטלניות ביותר במלחמה.

כוויית צלחה עד כה את התקיפות על תשתיות החשמל והמים שלה, תוך הסתמכות על יכולות גיבוי ותיקוני חירום. אך העימות המחיש את הסכנה הטמונה במערכה ממושכת נגד התשתית האזרחית של כוויית – ואת הפגיעות של קשרי הביטחון ארוכי השנים בין וושינגטון לכוויית.

לאחרונה חתמה כוויית על ברית הגנה חדשה עם פקיסטן, שממלאת תפקיד תיווך בניסיון לעצור את העימות בין ארצות הברית לאיראן. אין סימן לכך ששליטי כוויית מתכננים שינוי מהותי שיסיים את התלות הכבדה בארצות הברית כשותפה הביטחונית המרכזית שלהם. עם זאת, הם עשויים לדרוש מוושינגטון ומספקים נוספים כלי נשק חדשים ומערכות הגנה אווירית משודרגות כדי להתמודד עם האיום האיראני.

דובר שגרירות כוויית בארצות הברית מסר בהצהרה כי "התקיפות האחרונות הדגישו את הסביבה הביטחונית המורכבת באזורנו ואת טבעם המתפתח של האיומים המודרניים, ובהם טילים, כלי טיס בלתי מאוישים ויכולות א-סימטריות". הוא הוסיף כי כוויית "נותרת מחויבת לעבודה צמודה עם ארצות הברית".

גורם אמריקאי רשמי אמר ל"וול סטריט ג'ורנל" כי לארצות הברית יש מערכת יחסים חזקה עם כוויית, שהייתה שותפה נהדרת בקידום היציבות האזורית.

עשן שחור עולה מעל העיירה מנגאף, מדרום לכווית סיטי. צילום מסך מתוך סרטון גולשים שהופץ ברשתות החברתיות. 18 ביולי 2026 (צילום: AFP)

לדברי פרשנים, מה שעשוי לעורר שינויים במערכת היחסים הוא ההבנה בארצות הברית שנוכחות צבאית גדולה וקבועה בכוויית אינה עוד קריטית או חכמה מבחינה צבאית. גורמים רשמיים, בהווה ובעבר, ציינו כי הפנטגון שקל לצמצם את כוחותיו עוד לפני תחילת המלחמה מול איראן. גורמים אמריקאים הוסיפו כי בתגובה לתקיפות האיראניות על בסיסים אמריקאיים, הפנטגון הפחית את נוכחותו בכוויית כדי למזער סיכונים.

כוחות אמריקאיים פעלו בעבר מנמל התעופה הכווייתי, אם כי לא ניתן היה לקבוע אם הם עדיין עושים זאת. כוויית פתחה בתקיפות אוויריות משלה על איראן, כך דיווח ה"וול סטריט ג'ורנל" מפי גורמים המעורים בפרטים. שגריר כוויית בארצות הברית הכחיש את הדיווח.

בשנים האחרונות הוצבו לא פחות מ־13,500 חיילים אמריקאים במחנה עריפג'אן, בבסיס חיל האוויר עלי א-סאלם ובמתקנים נוספים בכוויית – המדינה הרביעית בעולם בגודל פריסת הכוחות האמריקאיים בה מעבר לים, אחרי גרמניה, יפן וקוריאה הדרומית.

כוויית הפכה למקום המרכזי באזור שבו צבא ארצות הברית אחסן טנקים וכלי רכב משוריינים, ריכז כוחות, תיקן ציוד, אגר תחמושת ודלק, והכין כוחות לפריסה ברחבי המזרח התיכון.

בניגוד לערב הסעודית ולמדינות אחרות באזור, לכוויית לא היו הסתייגויות מהימצאות מספר רב של חיילים אמריקאים באופן קבוע בשטחה – והיא אף ראתה בנוכחותם את הערובה הטובה ביותר נגד פלישה קרקעית נוספת מצד עיראק או איראן.

עם התגברות האיום מצד הטילים והכטב"מים האיראניים, הפנטגון פרס בכוויית סוללות נגד טילים מסוג פטריוט כדי להגן על הבסיסים האמריקאיים, ומכר את המערכת גם לכווייתים.

עם זאת, במובנים רבים, הדאגה הביטחונית העיקרית של כוויית נותרה פלישה קרקעית, ציין השגריר לשעבר סילימן. כאשר ארצות הברית וישראל פתחו בגל תקיפות אוויריות נגד איראן בסוף פברואר, כוויית מצאה את עצמה לפתע בחזית של מלחמה מסוג שונה לחלוטין.

בדומה למדינות מפרץ אחרות, גורמים כווייתיים הוטרדו מכך שהנשיא טראמפ פתח במלחמה שהציבה אותם על הכוונת ללא התייעצות רבה, תחושה שהתעצמה ככל שהעימות נמשך ויצוא הנפט של המדינה נותר חסום.

כוויית "נקלעה למצב קשה כרגע", אמרה בכירת הפנטגון לשעבר אליזבת דנט. "הם רוצים שהמלחמה תסתיים, אך הם גם רוצים לשים סוף לכל איום מצד איראן".

צבא איראן הודיע כי תקף באמצעות כטב"מים מתקנים צבאיים של ארצות הברית בבסיס חיל האוויר אחמד אל-ג'אבר שבכוויית, כך דווח בתקשורת האיראנית.

בהודעת הצבא נמסר כי התקיפה בוצעה בתגובה למתקפות האמריקאיות האחרונות באיראן, ולתקיפת בית באי קשם.

תיעוד שפורסם בתקשורת הפלסטינית מאירוע ירי הלילה בכפר ביתא, סמוך לשכם, שבו נראה רכב נוסע ברחוב בכפר ונעצר בפתאומיות במרחק של כמה מטרים מחיילי צה"ל, אם כי מהסרטון לא ברור באיזה שלב פתחו החיילים באש.

לאחר מכן נראים החיילים עומדים סמוך לרכב במשך כמה שניות מבלי לגשת לנהג, שנפצע באירוע.

בתיעוד שפורסם בתקשורת הפלסטינית נראה חור קליע בודד בשמשת הרכב, בצד הנהג.

מצה"ל נמסר הלילה כי "במהלך פעילות מבצעית, מחבל האיץ את רכבו לעבר כוחות צה"ל והתעלם מהקריאות לעצור. הכוחות ביצעו נוהל מעצר חשוד, שכלל פתיחה באש לעבר המחבל, שנוטרל".

סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית "וופא" דיווחה כי הנהג, בן 59, נורה בצווארו ופונה לבית חולים.

#فيديو | يوثق لحظة إطلاق قوات الاحتلال النار تجاه مركبة المواطن ناصر علي عواد وإصابته في رقبته خلال اقتحام بلدة بيتا جنوب نابلس، مساء اليوم. pic.twitter.com/gPNKZ58GRt

— المركز الفلسطيني للإعلام (@PalinfoAr) July 30, 2026

آثار الدماء والرصاص على مركبة استهدفها جنود الاحتلال بإطلاق النار في بلدة بيتا جنوب نابلس، ما أسفر عن إصابة رجلٍ مسن. pic.twitter.com/wuRr5Jb53i

— شبكة قدس الإخبارية (@qudsn) July 30, 2026

בכיר חמאס ראזי חמד אמר לרשת "אל-ג'זירה", בעקבות הודעתו של נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ על השגת הסכם לשלב השני של הפסקת האש, כי אחסון הנשק של חמאס מותנה בנסיגה הדרגתית של ישראל מרצועת עזה ובפירוק מיליציות הנתמכות בידי ישראל.

"לא נעשה צעד אחד מבלי שנהיה בטוחים שישראל תקיים גם היא את התחייבויותיה", אמר חמד בריאיון.

הוא הוסיף כי הנשק יועבר לאחסון רק לאחר שיקוימו ההתחייבויות של השלב הראשון בהפסקת האש – ככל הנראה בהתייחס להכנסת סיוע הומניטרי – ולאחר שהוועדה הלאומית לניהול עזה תיכנס לרצועה.

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הודיע הלילה כי מועצת השלום שלו הגיעה להסכם על "פירוק מוחלט מנשק של חמאס ושל כל שאר הקבוצות החמושות בעזה".

ההסכם נחתם מוקדם יותר ביום חמישי בין נציגי המשא ומתן של חמאס, מועצת השלום והמדינות המתווכות מהמזרח התיכון – מצרים, קטאר וטורקיה – כך מסר גורם המעורה בפרטים לזמן ישראל.

עם זאת, לשכת ראש הממשלה בנימין נתניהו פרסמה בהמשך הצהרה שלפיה הצעת הפירוק מנשק של מועצת השלום, הכוללת 15 סעיפים, אינה עונה על הדרישות הישראליות לפירוז מוחלט של רצועת עזה. לפיכך, לא ברור כיצד ההסכם יוכל לצאת אל הפועל.

"הסכם זה הוא צעד קריטי בדרך לכך שעזה תישלט סוף סוף על ידי ממשלה פלסטינית חדשה שתעבוד בשיתוף פעולה הדוק עם מועצת השלום כדי לסייע לעם הפלסטיני. במקביל, ישראל תזכה לביטחון המגיע לה, ועזה לא תשמש עוד כבסיס למתקפות טרור", כתב טראמפ ברשת החברתית Truth Social.

"זוהי אבן דרך משמעותית ביישום תוכנית 20 הנקודות של טראמפ. ההסכם יבוצע בשלבים מובנים בקפידה. עם השלמת הפירוק מנשק ייסוגו הכוחות הישראליים, וכוח הייצוב הבינלאומי יעבוד עם כוח משטרה פלסטיני חדש כדי לקחת אחריות על הבטחת שלומה של עזה, למען תושביה ושכנותיה", המשיך הנשיא.

"לפני שנה השתוללה מלחמה אלימה, התחולל משבר הומניטרי וחטופים הוחזקו בשבי אכזרי. רשמנו התקדמות היסטורית ויש עוד עבודה רבה לעשות", הוסיף טראמפ.

"אני רוצה להודות למתווכות – מצרים, קטאר וטורקיה – על מאמציהן החשובים, ובמיוחד לצוות המצוין שלי, שעבודתו הבלתי פוסקת אפשרה את פריצת הדרך ההיסטורית הזו", אמר טראמפ. "האיום שצמח מעזה בשבעה באוקטובר לא יורשה להיבנות מחדש! תחת הסכם זה, עזה תהיה סוף סוף בידיה של ממשלה פלסטינית חדשה שתשרת את עמה".