אודליה לימדה אותי חשבון בין כיתה ה' ל-ו'. לא הייתה לי עוד מורה כמוה. במקום לשנוא מתמטיקה כמו רוב שכבת הגיל שלנו, כל הכיתה התאהבה במתמטיקה. בסוף התיכון התברר כי כמעט כל מי שסיים בהצלחה 5 יח' במתמטיקה עבר ביסודי אצל אודליה.

כבר אז, ב-2007, מורות כמו אודליה היו זן נכחד. השכר והתנאים של מורות ביסודי לא משכו את המורים הכי טובים ומתאימים למקצוע. לכולם מגיע מורות ומורים כמו אודליה, אבל 15 שנה אחר כך – יש פחות ופחות יכולת להשאיר מורים כמוה במערכת.

עידו לן, בוגר תכנית פכ"מ, סטודנט לתואר שני בכלכלה באוניברסיטת תל אביב וחוקר כלכלה ושירותים חברתיים בפורום ארלוזורוב.

כְּשֶׁהָיִיתִי חַיָּל, נָגַסְתִּי
בְּתַאֲוָה בְּדֻבְדְּבָנִים
חֲמוּצִים בְּאֶרֶץ הַלְּבָנוֹן.
הַחַרְצָנִים, שֶׁיָּרַקְתִּי
עַל הַשֶּׁלֶג הַצָּחֹר,
הוֹתִירוּ חֹרִים אֲדֻמִּים
מַמָּשׁ כְּמוֹ בַּנַּגְמָ"שׁ,
שֶׁנִּפְגַּע מִמִּטְעֲנֵי חַבָּלָה
שֶׁל הַחִזְבַּאלְלָה.

מילים אלו נכתבו בשיר שלי "דובדבנים מלבנון", בו מתואר מקרה טרגי של נגמ"ש צה"לי שטוף דם, שחייליו נהרגו ונפצעו ממטעני חבלה. הוא הועמס על מוביל בדרום לבנון והועבר לבסיס בצפון הארץ, שם אני וחבריי לגדוד 601 של הנדסה קרבית נתקלנו במראה המזוויע.

יהורם גלילי הוא משורר, סופר, עיתונאי, עורך ספרותי ולשוני ומוציא לאור, מחבר "ראשונים תמיד" ספר המורשת של חיל הנדסה קרבית. בספר השירים "פוטו מלחמה" (חדרים הוצאה לאור) הוא חושף בשיריו חוויות רבות שעבר במהלך פעילויות מבצעיות בדרום לבנון, בעזה ומעבר לקו הירוק כלוחם ששירת במשך כ-20 שנה בסדיר ובמילואים כלוחם בהנדסה קרבית

לפני מספר חודשים כתבתי מכתב גלוי לרמטכ"ל החדש, רב אלוף אייל זמיר.  כתבתי אז, בין היתר, "זמיר חייב לדרוש שלא יפריעו לו בעבודתו, שכן ההתערבות של השרים היא לא רק חסרת תועלת אלא הרסנית. אין לצפות לשינויים בהתנהלות הממשלה. זה פשוט לא יקרה. חברי הגוף המכונה ממשלה ברובם לא מסוגלים ליותר. הם שטחיים, בעלי אג'נדות פוליטיות צרות ומחפשים כותרות.

"בפני ישראל ניצבות בעיות אדירות. עם ממשלה כזו ועם ראש ממשלה חלש, מבוהל, לא ניתן לפתור אותן אפילו חלקית. המצב חמור מאוד שכן מטרות המלחמה בעזה לא הושגו, איראן נוגעת בפצצה גרעינית, טורקיה מגבירה השפעה בסוריה וזו רשימה חלקית.

אריה אגוזי הוא כתב לענייני ביטחון. עבד בעבר בידיעות אחרונות. מתמחה בדיווח על טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות ועל האתגרים עימן צריכות טכנולוגיות להתמודד, בעיקר מול האיומים החדשים.

באפריל 2024, תחת מתקפת הטילים של איראן על ישראל, נפגעה ילדה כבת 7 תושבת הכפר הלא מוכר אל-פורעה בנגב. ביישוב שבו היא מתגוררת לא הייתה התרעה, לא היה מיגון והקהילה כולה נותרה חשופה לאיום ירי הטילים.

ביוני 2025, במהלך 12 ימי המלחמה בין ישראל לאיראן, שוב נורו טילים מאיראן ושוב אזורים רבים ותושבים רבים בישראל נותרו ללא הגנה ובהם כ-85,000 תושבי הכפרים הבדואים הלא-מוכרים בנגב, שהם תושבי המדינה ואזרחיה.

חנאן אלסאנע, עורכת דין לזכויות אדם, פמיניסטית ופעילה חברתית פוליטית בחברה הערבית בכלל ובחברה הבדואית בפרט. מנכ"לית שותפה בעמותת איתך معك (מעכי)- משפטניות למען צדק חברתי החל מנובמבר 2024. בשנה האחרונה חנאן הייתה ממקימות החמ"ל המשותף היהודי-ערבי ברהט, שהוקם מיד לאחר מתקפת השבעה באוקטובר וסיפק סיוע הומניטרי לאלפי משפחות יהודיות וערביות שנפגעו כתוצאה מהמתקפה. הובלתה בתקופה זו זיכתה אותה בפרס אבירת השלום של מרכז פרס לשלום ולחדשנות לשנת 2024 ובאות החיים המשותפים של יוזמות אברהם לשנת 2024.